האוצר מספורי צדיקים קסו

כיון שלכם מגלין תורה מן השמים אנן מה נענין בזה: יב) פ"א כשהי' חלוש ל"ע ולא קרא את הקוויטלעך רק ציווה להניח אותם על השולחן הקדוש והנה הי' אחד מן החסידים שהי' צריך מאוד לישועה וביקש ממנו שיקרא את הקוויטעל שלו ענה לו רבינו הקדוש הרבי ר"ב זי"ע אמר שהשולחן שלו יוכל לקרוא קוויטלעך והנה הגם שהרבי אין לנו אבל השולחן הקדוש נשאר לנו: י"ג) פ"א הייתי אצלו בחג השבועות והי' אז ש"ק ערב שבועות ואמר אז על ענין מרע"ה שהי' מוסיף יום אחד ומדעתו לפי דברי המדרש גבי קרבן דכתיב מיום השמיני והלאה ירצה לקרבן משל למלך שאמר לא יראה פני בלתי שיראה פני מטרוניתא תחלה כך מרע"ה ראה שישראל עוד אינם מוכנים לקבלת התורה לכן הוסיף יום אחד כדי שיהי' קבלת התוה"ק בשבת ושבת אותיות תשובה וקדושת השבת יסייע להם שיהי' מוכנים לקבל התוה"ק והשי"ת הסכים לזה: יד) הנה אף שהי' חלוש מאוד אעפי"כ הרבה בתעניתים ב' וה' וכדומה פ"א כשהי' מתענה באתה אליו זוגתו הרבנית בצעקה גדולה בדוקא שיאכל כי הלא חלוש הוא והתורה אמרה וחי בהם וכו' ועוד הרבתה בדברים עד שלא יכול לפטור ממנה והבטיח לה והלכה והביאתה חתיכת בשר עוף שיטעום ורצתה להמתין עד שיטעום ואמר לה תוכל לילך נכי אני צריך עוד להמתין מעט והלכה מאתו והלך והעמיד אותה על השאנק ובל"ב שכחה הרבנית מזה ואחר איזה שעות מצאו שאלה בהעוף הנשאר והיתה טריפה והי' להם צער גדול מזה ולא ידעו מה לעשות אם לומר לו או לאו ונתיישבו ולאמור לו והנה כשהתחילו לדבר הרגיש תיכף ואמר אל תדאגו כי לא נגעתי כלום וח"ו ותיכף לקח את הבשר מהשאנק והראה להם: טו) הנה רבינו הקדוש הנ"ל הי' פ"א בטשעכינאווי והי' דר שם דודי החסיד ר' ישראל יצחק ז"ל והי' חולה מאוד ר"ל והזכירו אותו לפניו ולא ענה תשובה ברורה וכשרבינו הקדוש נסע משם הי' שם חסיד ונקרא ר' יעקל איטשא ראדעס ושתה יי"ש ונעשה שמח והניח א"ע לפני הסוסים ולא הניח לרבינו הק' ליסע ושלח אליו כ"פ שירף מזה והוא באחת שלא יניח לרבינו ליסע עד שיבטיח שידידינו ר' ישראל יצחק יהי' לו רפואה וקרא לו רבינו הק' והביט בפניו ואמר באמת דבר הגון ונאה היא להיות כ"כ במסירת הנפש עבור ידידו אולם עוד יותר נאה ויפה הי' שזה הי' מחמת עצמו לא מחמת יי"ש ולדודי הי' רפואה וחי' עוד ערך שלשים שנה: טז) הנה הרבינו הקדוש הנ"ל אמר על מאמר חכז"ל פרק תפלת השחר ת"ר המהלך במקום גדודי חיות ולסטים מתפלל תפלה קצרה וכו' עשה רצונך בשמים ממעל וכו' ופירש רש"י ז"ל במקום שאין שם חטא ואמר דאם אדם מלוכלך ח"ו בעונות ופשעים ומכל חטא נברא מלאך משחית ר"ל וזהו המהלך במקום גדודי חיות ולסטים ומתייאש ח"ו לעשות תשובה כי אינם מניחים לו וסובבים אותו אז העצה לזה שישליך א"ע למקום גבוה וזה שפירש רש"י ז"ל במקום שאין שם חטא ששם אין רשות להם לכנוס ואם יחשוב מה אני ומה חיי מלוכלך בעונות לבוא למקום גדול וקדוש כזה אל יאמר כן כי אין לו עצה אחרת לע"ע וכמו למשל מן שרודפים אותו לסטים ורוצים להרגו והוא בורח מהם ורואה מרחוק פלטין של מלך אף שאדם זר אינו רשאי לכנוס בהיכל המלך בלא רשות מ"מ מה יוכל עשות הלא סכ"נ היא ואולי ירחם עליו המלך כן ממש בזה שבורח לקדושה העליונה לפני ממההקב"ה אף שאינו כדאי וראוי לזה ואז ירחם עליו השי"ת ויקבלנו ואז יעשה תשובה על חטאיו כראוי: