האוצר מספורי צדיקים קמו

מהשלחן כנגד מקום קדשו ורצו להעמיד יין ולא רצה רק שכר וג"כ לא חבית רק פלעשליך כי אמר הלא ידעתם שאין רצוני בחבית והוא בעצמו חילק לכ"א כך בעמידה זמן גדול עד שראיתי שנעשה עיף מאוד ואמרתי לו ימחול נא לישב מעט ולפוש וכך עשה וישב על הכסא וכל העולם סביביו ואני עמדתי סמוך אצלו ושמעתי שהי' אומר בחשאי ובאנחה אוי ואבוי למי הם עומדים סביביו, פתאום עמד מה כסא וסיבב את השלחן וצעק בקול בזה"ל, בודאי יזכור אותנו, ומזה לא נתפעלתי כ"כ כי הלא הוא דרך תפלה רק תיכף ומיד סיבב ועוד הפעם את השלחן וצעק בקול גדול ובהתלהבות עצום ונורא בזהל"ק "ער האט אינדז שוין גידענקט" ומזה נתפעלתי מאוד כי הבנתי מדבריו הקדושים שהרגיש הארה גדולה תיכף ומיד ובאמת כן הוה כי ראיתי שנשתנה פניו מאוד והי' בוער כלפיד אש עד שקשה הי' להביט בצורתו הקדושה ונבהלתי מראות מראה הנוראה הזאת ועמדתי משתומם מה נעשה ברגע אחת והעולם לא הרגישו והלכו לשתות משקה בביהמ"ד ואני נשארתי בחדרו הקדוש אני ואחיו הה"צ ר' בצלאל יאיר שליט"א: ג) אח"כ אמר לנו הנה קשה להבין מה זה שאנו מזכירים זכות אבות הלא עוד קטרוג היא ח"ו כיון שהאבות היו צדיקים והוא לא, אולם לפי דעתי נראה כאשר אדם בא מגזע קודש וחושב ובדעתו מה עשיתי הלא הי' לי אבות צדיקים גדולים כ"כ ואני מלא פשעים וחרפה גדולה לי מאבותי ואיך אוכל להרים פני נגדם ונתמלא בושה וכלימה ונעשה שפל באמת וזוכה עי"ז לעשות תשובה באמת וממילא יתהפך הכל לטוב וזה הוא הזכות אבות כי מי שאין לו זכות אבות לא יוכל לבוא לחשבון הזה, ונוכל לומר שזה כוונת רש"י ז"ל בתהלים (ק"ו) פעמים רבות וכו' וימכו בעונם וכו' שכתב שם רש"י ז"ל בזהל"ק וימכו בעונם נעשו שפלים בעונם וירא בצר להם מתוך תפלתם בשמעו את רנתם מתוך זכות אבות ויזכור להם בריתו מתוך תשובה אשר לפלא דברי רש"י הקדוש הנ"ל ובזה יהי' ניחא בצר להם מתוך תפלתם בצר הוא לשון ביצור וביצור הוא אחד מעשרה לשונות התפלה בשמעו את רנתם מתוך זכות אבות ומזכות אבות באים לתשובה באמת וזה ויזכור להם בריתו מתוך תשובה וכשמעי זאת נתתי שבח והודי' להשי"ת אשר לא עזב חסדו ואמתו מאתנו ולא השבית מאתנו גואל ונתגלה לנו אור חדש אחר כל החשכות הנורא הזה אור אשר הי' עד עתה טמיר ונעלם: ד) גם אמר לנו אז תורה ממרן אחיו הקדוש זצללה"ה. כי הי' אז פ' יתרו ואמר על פסוק כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבנ"י שפירש רש"י ז"ל שם לבית יעקב אלו הנשים אמור להם רכות ולבני ישראל אלו האנשים אמור להם דברים קשים כגידין והקשה א"כ הי' צריך לאמור להם שני אמירות ולא מצינו בכתוב כך ותירץ אשר באמת לא אמר להם אלא אמירה אחת היינו שאמר להם תדעו שאתם מיוחסים בני אברהם יצחק ויעקב אבותי הקדושים מוסדי ארץ הנשים היינו לאנשים פשיטים הי' זה רכות שמרע"ה אומר להם שהם מיוחסים ולהאנשים היינו אנשי מדע הם היו מבינים שמרע"ה אומר להם דברים קשים כגידין היינו ראו נא שהי' לכם אבות קדושים כאלה ואתם מרוחקים מעבדות השי"ת ובושו מאבותיכם, וכאשר שמעתי זאת מפיו הקדוש אמר בלשון קדשו מה הוא הדבר שלא שמעתי ממנו ובעת הצורך "דערמאנט מען זעך" ומאז והלאה התחלתי להסתופף בצל קדשו כי ראיתיו פום ממלל רברבין בקדושה וטהרה וביראת השי"ת באמת וברוח נמוכה ובנפש שפלה כתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה: ה) שמעתי מפי קדשו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מאלכסנדר איך שהוא ואחיו שליט"א היו עם אביהם רבינו