האוצר מספורי צדיקים קלד

ח"ו תשמור א"ע מלדבר דיבורים כאלה ח"ו עליו אני אומר לך שיהי' לך כבוד ממנו ומן אז והלאה לא בא עוד בקובלנא עליו ומה שהי' לבסוף כל העולם ראו מה שזכה ר' צבי ארי' הנ"ל לכל הכבוד הזה: יד) והנה כאשר כתבתי למעלה אשר הרבה צדיקים רצו להתחקות על שורש אופן עבודתו הקדושה כי ראו אשר הוא איש אלקים קדוש ונורא רק באיזה אופן דרך עבודתו לא יוודע לשום איש כי הסתיר א"ע אף מפני הצדיקים פ"א הי' בגור אצל הגה"ק החי' הרי"מ זצללה"ה וכשהלך מחדרו ליסע לביתו וליווהו הגה"ק הנ"ל להחצר ושם עמד העגלה שלו ליסע לביתו והם דיברו ביחד פתאום קפץ רבינו הק' על העגלה ואמר "זייט גזינד" ולקח הלייצען בידו ונסע דרך העיר נהליינען בידו והיו אז במעמד הזה תלמידיו של הגה"ק הנ"ל וחרה להם מאוד כי הי' זה שלא לכבוד לרבם ורצו לדבר עליו אמר להם שתוקו ואל תדברו ח"ו עליו כלום כי הוא עילוי שלנו "ביודישקייט": טו) דרכו בקודש אף שפעם אמר תורה אמר בל"א איזה תיבות ובזה הי' רזא דרזין ותלמידיו הקדושים אמרו פירושים ע"ז וכמבואר בספה"ק ישמח ישראל מה שאמר רבינו הקדוש מווארקי הנ"ל על פסוק איל אחר "אאנדערער איל" ומה שפירש בזה אדמו"ר הקדוש מאלכסנדר זצללה"ה פ"א הי' אאמו"ר הרב זצ"ל בפורים בווארקי והנה לאחר הסעודה הלך העולם להאכסניות לשמוח בשמחת פורים ואאמו"ר רצה לראות מה עושה הרבי כעת והלך וראה שהפתח פתוח מעט ואדמו"ר הקדוש מבייאלע זצללה"ה עומד אצלו והלך אאמו"ר בחשאי שם ולא דיברו מאומה פתאום אמר רבינו הק' מווארקי כששופכין לתוך הכלי כמה שהכלי תוכל להחזיק מקבלה אבל כשנתמלאה ואין לה מקום לקבל "מיז דאך איבער גיין" ופסק דבריו ושהה מעט ואח"כ נאנח ואמר "מען ברויך ניט צי זיין אין דיא יוגמנד מען זאהל כח האבין אויף דיא עלטער" ובין כך נתוודע להעולם. ובאו והעמידו יין ושמחו שמחת פורים מובן מהקדמה שלו אשר התיבות האלו אמר בשביל שלא הי' עוד אפשירות להתאפק בשביל שהי' מלא וגדוש ובודאי נרמז בזה סודות עמוקים: והוא מתאים עם שנאמר בס' ישרש יעקב אשר רבינו הק' מווארקי הנ"ל אמר על פסוק דברי אגור בן יקה שדרשו חכז"ל שאגר דברי תורה והקיאן היינו שנתמלא בדברי תורה כ"כ עד שלא הי' אפשר לו עוד להתאפק והי' מבצבץ ויוצא לחוץ כאדם המקיא מרוב אכילתו ושתייתו גם הי' מרגיל בפה קדשו לאמור "לאמיר שרייען איין שטיהלשווייגענדיק גישרייא" הפירוש ג"כ זה הכוונה הקדושה היינו אם מתאפק א"ע ומחריש עד שלא יכול להתאפק עוד ומוכרח לצעוק זה הצעקה להשי"ת היא מעומקא דלבא באמת וחביב לפני השי"ת. גם מביא שם בשם רבינו הק' הנ"ל לנפש לא יטמא בעמיו נפש הוא הדיבור כמו שמתרגם ויהי האדם לנפש חי' לרוח ממללא היינו שצריך להשגיח שכל דיבור היוצא מפיו יהי' עם חיות קדושה ולא יטמא רוח פיו ח"ו והכל עפ"י דרכו הקדוש הנ"ל: טז) הנה בחיי אביו הק' בעת שהי' עוד צעיר לימים הי' לו חברייא קדישא והי' בצוותא חדא תמיד וכולם היו בעלי מדריגות ואדמו"ר הק' מבייאלע זצללה"ה הי' אז בווארקי תלמידו של אביו הקדוש והוא לא השתתף עמהם רק הי' עוד בלבו עליהם יען שהוא הי' גאון גדול ועסק תמיד בתורה ולהם לא הי' רואה ללמוד פעם בליל א' דשבועות לאחר הטיש שהתחיל להאיר היום ראה אדמו"ר מבייאלע שרבינו הק' מווארקי הנ"ל עם החברייא שלו הולכים להמרתף של יין והלך אחריהם בחשאי לראות מה הם עושים וראה שנתעטפו בטליתם והתפללו במהירות שחרית וישבו לשתות וכשראה זאת עוד יותר חרה לו היכן בחודש השלישי