המאור הקטן על סוכה יב.

והלין ברייתא דישן אדם בתפילין וגמרא דעלייהו עד סוף פירקא לא כתב הרי"ף ז"ל לא במקום הזה ולא בהל' תפילין וכולן הלכות גדולות הן נקטינן מינייהו דהיכא דנקיט להו לתפילין בידים לא יישן בהן לא שינת עראי ולא שינת קבע והיכא דמנחי ארישיה ישן שינת עראי אבל לא שינת קבע והיכי דפריס סודרא עלייהו ישן בהם בין שינת קבע בין שינת עראי וכמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה וא"צ להניח ראשו בין ברכיו דעל רבא דהוא בתרא סמכינן דל"ל הך אוקימתא דקמאי דאוקמיה במוסר שנתו לאחרים ובמניח ראשו בין ברכיו והנכנס לישן ביום שינת עראי רצה חולץ רצה מניח בלילה חולץ ואינו מניח והילדים אם נשותיהן עמהן חולצין לעולם בין ביום ובין בלילה ובעל קרי מותר להניח תפילין ואם שכח ושימש מטתו בתפיליו אינו חולץ ברצועה ולא בקציצה עד שיטול ידיו ויטלם מפני שהידים עסקניות הן וראיתי לחכם מחכמי הדור שכתב דלא סמכינן על כל הני ברייתא אלא אדר' ינאי סמכינן דאמר תפילין צריכות גוף נקי כאלישע בעל כנפים וכדפירשו אביי ורבא שלא יפיח בהן ושלא יישן בהן וכל שינה במשמע בין עראי בין קבע ולא נאמרו רברי חכמים הללו אלא לסייע להרי"ף ז"ל במה שהשמיט מלהזכיר הלכות אלו ואילו היו נותנין טעם לכל מה שהשמיט מלכתוב כמו שנתנו בזה היינו שומעין להם: