המאור הקטן על שבת ס.

[דף קמג ע"ב] וסבר רבי יהודה סתם אסור והא תנן חלב האשה מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה אינו מטמא אלא לרצון אמר ר"ע ק"ו ומה חלב האשה שאינו מיוחד אלא לקטן הרי הוא מטמא לרצון ושלא לרצון חלב הבהמה שהוא מיוחד בין לגדולים בין לקטנים אינו דין שמטמא לרצון ושלא לרצון אמרו לו לא אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא פי' מפני שהוא דם חללים שנאמר ודם חללים ישתה אלמא משקה הוא יטמא חלב הבהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור פי' לפי שאין חלב בבהמה ואין דמה מכשיר במגפתה אלא בשחיטה משום שנאמר על הארץ תשפכנו כמים אמר להם מחמיר אני בחלב מבדם שהחולב לרפואה טמא והמקיז דם לרפואה טהור אמרו לו סלי זיתים וענבים יוכיחו שהמשקין היוצאין מהם לרצון טמאים שלא לרצון טהורים מאי לרצון דניחא ליה שלא לרצון בסתמא השתא ומה זיתים וכו' וקשיא לן אדמקשה ליה לר' יהודה לקשי לרבנן דאמרי בין לאוכלין בין למשקין היוצא מהן אסור ואם לאוכלין הוא אסור כל שכן בסתם ואדמקשה מדוקיא דסתמא דזיתים וענבים לסתמא דתותים ורמונים לקשי מזיתים וענבים גופייהו בין לר' יהודה בין לרבנן דהא מודה רבי יהודה לרבנן בסלי זיתים וענבים דבין לאוכלין בין למשקין היוצא מהן אסור וכ"ש בסתם וניחא לן דלא דמי איסור שבת להכשר טומאה דהכשר טומאה בעיא משקה ובעיא דניחא ליה בגויה משום דכתיב כי יותן מים דומיא דכי יתן אבל איסור שבת לא בעיא דניחא ליה אלא כיון דהוי משקה אע"ג דלא ניחא ליה בגויה אסור משום גזירה דלמא אתי למסחט לכתחלה הלכך ליכא לאקשויי מהכשר טומאה דזיתים וענבים גופייהו לאיסור שבת לא לר' יהודה ולא לרבנן דהתם גבי טומאה כל כמה דלא ניחא ליה בגוייהו דמשקין לא מכשרי והיינו דקאמר שלא לרצון טהורין וגבי איסור שבת אף על פי שהכניסן לאוכלין ולא ניחא ליה במשקין היוצאין מהם כיון דבני סחיטה נינהו גזרינן דלמא אתי למסחט אבל מדוקיא דזיתים וענבים איכא לאקשויי ליה לר' יהודה מ"ש לגבי שבת דקא חשיב סתמא כמפרש למשקין אפילו בתותים ורמונים דלאו בני סחיטה נינהו וגבי טומאה לא חשיב ליה סתם כמפרש אפילו בזיתים וענבים דבני סחיטה נינהו ודחינן לא לרצון בסתמא משום דה"ל סתם כמפרש למשקין דניחא ליה בהו שלא לרצון דאמר בפי' לא ניחא לי ואיבעית אימא שאני סלי זיתים וענבים דמשקין דידהו לאיבוד קיימי ולא חשיבי לענין הכשר ולא מידי כשהן זבין שלא לרצון אבל לרצון גזירה היא משמונה עשר דבר שגזרו בו ביום וחדא מינייהו הבוצר לגת ב"ש אומרים הוכשר וב"ה אומרים לא הוכשר ושתיק ליה הלל לשמאי ואם נזרו והחמירו בפירושן לא החמירו בסתמן: