המאור הקטן על שבת נב

[דף קלג ע"א] רבא אמר אמר קרא הוא ולא מכשיריו לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא בק"ו וכו' ה"ר שלמה פירשה כך ומה צרעת חמורה שדוחה את העבודה ועבודה דוחה את השבת ואת יו"ט מילה שלא בזמנה דוחה אותה יו"ט שנדחה מפני עבודה כ"ש שתהא מילה שלא בזמנה דוחה אותה וקשיא לן על הדין פירושא דהא רבא גופיה הוא דאמר ליה לרב ספרא דלאו משום דחמירא צרעת קא דחיא לה לעבודה אלא משום דגברא לא חזי או משום דמחוסר טבילה או משום דלא מקיים עשה בעידנא דקא מעקר לאו כטעמיה דרב אשי והיכי דאין הכא ק"ו מצרעת שדוחה את העבודה עד דאצטריך קרא למימר לבדו ולא מילה שלא בזמנה וה"ר נסים ז"ל פי' במגילת סתרים שלו ק"ו זה כך ומה עשיית אוכל נפש שהוא רשות כגון השחיטה והבישול דוחה יו"ט מילה שלא בזמנה שהיא מצוה לא כ"ש שתדחה יו"ט ואיכא למיפרך על הדין פירושא נדרים ונדבות יוכיחו שהן מצות ואין דוחין יו"ט ואיכא לפרש ק"ו זה כך ומה צרעת שאינה נדחית מפני צורך הדיוט נדחית מפני מילה שאינה בזמנה יו"ט שנדחה מפני צורך הדיוט כגון שחיטה ובישול אינו דין שיהא נדחה מפני מילה שלא בזמנה לכך הוצרך לומר לבדו. כתב הרי"ף ז"ל בהלכות מרחיצין את הקטן כדרכו בין לפני המילה בין לאחר המילה בין בחמין שהוחמו בשבת בין בחמין שהוחמו מע"ש ולא היה לו לומר כך אלא כך מרחיצין את הקטן כדרכו לפני מילה בחמין שהוחמו מע"ש ולאחר מילה אם נשפכו חמין שלו מחמין לו חמין אף בשבת מפני שסכנה היא לו והוא שנשפכו לאחר מילה אבל אם נשפכו קודם מילה המילה נדחית ואין השבת נדחה וראיה לדבר מההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה כדאיתא במסכת עירובין וכ"כ הרי"ף ז"ל בסוף זה הפרק והיכא דאשתפוך חמימא דינוקא או דאיבדור סמנים בתר דאימהול עבדינן ליה בשבתא משום סכנה דשמעינן מיניה דאי אישתפוך חמימי מקמיה דאימהול תדחה מילה ולא תדחה שבת ואע"פ שמכשירין שלאחר שחיטת הפסח דוחין את השבת התם במכשירין שא"א לעשותם מע"ש אבל מכשירין של מילה כגון חמין לרחוץ בו שאפשר להחם לו מע"ש אינן דוחין את השבת אלא אם כן נשפכו חמין שלו לאחר מילה וגרסינן נמי התם בפרק אלו דברים אמר רבא לדברי ר"א הכל אצל מילה חולין הן ולא שנא בריא ולא שנא חולה אין מחמין לו חמין בשבת להברותו ולמולו ואע"ג דהדר ביה רבא מההיא לטעמיה דר"א משום דאיתותב והדר ליה לטעמא אחרינא ואמר קסבר ר"א שוחטין וזורקין על טמא שרץ וכו' מ"מ אליבא דרבנן ליכא ספיקא דלא דחינן שבת להחם חמין לתינוק אלא כשנשפכו חמין שלו לאחר מילה וביום ראשון אם אפשר לרחצו במים צונן או בחמי חמה או בחמין שהוחמו מערב שבת רוחצין אותו כדכתיב בפרשת תוכחה ובמים לא רחצת למשעי ואם אי אפשר לעשות כן מפני הצינה מחמין לו חמין אף בשבת שכל האמור בפרשת תוכחה עושין לחיה ולתינוק בשבת: