המאור הקטן על פסחים ב.

האי תנא מהדר אהתירא ונסיב קרא לאיסורא משום שנאמר לך לך תרי זימני. פי' דכיון דאי לא כתיב לא ימצא משמע היתרא דחמץ של אחרי' אפי' דקביל עליה אחריות מדכתיב לא יראה לך כדאמרינן יכול יטמין ויקבל פקדונות מן הנכרי ופרישנא בגמרא דקביל עליה אחריות ואילו היה זה מותר כ"ש חמץ דנכרי שכבשתו תדע דהא במסקנא קי"ל חמץ של אחרים דקביל עליה אחריות לאיסורא דנכרי שכבשתו להיתרא אלמא שזה חמור וזה קל וא"צ לומר דנכרי שלא כבשתו שהכל היה במשמע היתר מדכתיב לך הלכך זה ששינה עליו הכתוב ואמר לך לך תרי זימני אם לא כתיב לא ימצא הוה אמינא אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות אפי' חמץ של אחרי' לאיסורא בין שכבשתו בין שלא כבשתו לא שנא קביל עליה אחריות כו' השתא דכתיב לא ימצא דגלי לן איסורא דבל יטמין ובל יקבל פקדונות מן הנכרים כדקביל עליה אחריות ועליו נאמר לא ימצא כלומר שזה הוא מצוי בידך שאתה חייב באחריותו מכלל דלך לך לאו לאיסורא דדשינן להו במיעוט אחר מיעוט שאלמלא כן לא הוצרך לומר לא ימצא הלכך דרשי' להו להיתרא חד למישרא נכרי שלא כבשתו וחד למישרא נכרי שכבשתו ואע"ג דבעלמא לא מפלגינן בנכרי בין שכבשתו בין שלא כבשתו כדדרשינן בעלמא דגנך ולא דגן נכרי ל"ש הכי ולא שנא הכי אבל הכא איצטריך מאחר דנלי רחמנא איסורא בפקדונות מן הנכרים בדקביל עליה אחריות סד"א ליהוי נכרי שכבשתו דלא קביל עליה אחריות כנכרי דקביל עליה אחריות להכי איצטריך לך לך תרי זימני למישרא בין שכבשתו בין שלא כבשתו וכיון דאיסורא דלא ימצא גלי אהיתרא דלך לך תרי זימני מש"ה נסיב ליה תלמודא דלא ימצא להיתרא והיכא שיחד לו בית אע"ג דקביל עליה אחריות אין זקוק לבער משום דכתיב לא ימצא בבתיכם מי שמצוי בידך יצא זה שאינו מצוי בידך וקמ"ל שאע"פ שהוא בבתיכם כיון שאינו מצוי בידך אין זקוק לבער והכין אסיקנא בגמרא וכן הלכתא אע"פ שלא כתבה הרי"ף ז"ל ואע"פ שנאמר איסור בבתים ונאמר היתר בגבולין הא ילפינן שאור שאור לג"ש ליתן את האמור של זה בזה ואת של זה בזה ואורחיה דקרא הוא לכתוב את החמור בחמור ואת הקל בקל וכי ההיא דדרשינן בעלמא בגלוח שיש בו השחתה שנא' בכהנים לא יגלחו ובישראל נאמר לא תשחית ודרשינן פאת פאת לג"ש ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה: