המאור הקטן על עירובין כח:

וזה שכתב הרי"ף ז"ל סוגיין כרב יהודה אנן לאו הכי חזינן ואי משום הא דתאני יעקב קרחאה דמסייע ליה לרב יהודה כיון דאסיקנא קל הוא שהקלו חכמים במים לקולא נקטינן לבר מטעמיה דר' יהודה דשרי אף בכותל תלויה משום דרבים פליגי ליה ולא קי"ל כמחיצות כר' יהודה במקום רבים וכל מחיצה תלויה בדאורייתא בין בסוכה בין בשבת כגון סדינין פרוסים על העמודים ברשות הרבים לא סמכינן על מחיצה תלויה ולא עבדינן בה עובדא:

וקורה ד' מתרת בין בחורבה בין במים דכיון דהויא לה מקום חשוב אמרי' פי תקרה יורד וסותם ובהא כ"ע מודו ואמה של אבל שהיו ממלאין ממנה ע"פ זקנים לפי שלא היה בעומקה עשרה או שלא היה ברחבה ד' שאין מים נעשין רשות לעצמן בפחות מעומק עשרה ורחב ד' ואם עוברין ברשות הרבים דינן כרשות הרבים כדתנן בהזורק אם היה רקק מים ורשות הרבים מהלכת בו חייב וכמה הוא רקק מים פחות מי' טפחים אלמא מים שאין עמוקין עשרה אינן רשות לעצמן וכן כשעובדין בהצד דינן כרשות היחיד:

והא דתניא אמת המים שעוברת בין החלונות וכו' קס"ד כגון שעוברת במבוי או בחצר וקס"ד שחלונות הבתים מכאן ומכאן פתוחות לה למלאת הימנה בשלשול הדלי מן החלונות לתוכה והוינא בה במאי עסקינן הא דקתני פחות משלשה אילימא באמת המים גופה בפחות מג' הוי מקום פטור ושרי וג' הוי כרמלית ואסיר אלא הא דאמר רב דימי אין כרמלית פחותה מד' לימא כרשב"ג אמרה לשמעתיה אלא באגפיה ולהחליף כלומר לעולם בשיש באמת המים ג' אבל אין באגפיה שלשה כשמעלה הדלי מן המים והוא סומך אותו באגפיה ואח"כ מעלהו מאגפיה לבית או לעלייה הרי הוא כמחליף מכרמלית לרשות היחיד דרך מקום פטור ולת"ק לא הוי מקום פטור אלא פחות מג' ולרשב"ג כל פחות מד' הוי מקום פטור ומ"מ בין לת"ק בין לרשב"ג מותר להחליף מכרמלית לרשות היחיד דרך מקום פטור והא כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו' ואסיקנא ההיא זעירי אמרה משמיה דר' יוחנן ולא רב דימי ומוקים לה לברייתא באמת המים גופה ודרב דימי דאמר אין כרמלית פחותה מד' תנאי היא ושמעתיה כרשב"ג אזלא ואקשי' עליה דזעירי דמוקים לה באמת המים גופה למה הוא מקום פטור למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה כיון שהאמה היא באה מן האגם הגדול שהוא כרמלית בלא ספק תהא זו האמה כחורי כרמלית ותיתסר אפילו בפחות מג' דקס"ד חורי כרמלית ככרמלית כשם שחורי רשות היחיד כרשות היחיד ומהדרינן אין חורין לכרמלית לפי שרשות דרבנן היא ולא נתנו לה חורין ורב אשי אוקמה במופלגת זו האמה מן האגם שבאה הימנו כיון שהפליגוה והפרישוה ממנה אינה נעשית כחורי אגם רבינא אמר כגון דעברו לה ד' נפקי אפומה אלו החלונות שאמרו בברייתא שהאמה עוברת ביניהם אין חלונות הבתים אלא חלונות למוצאי מים הם כגון שעשו לה ב' קונדיסין בכניסת האמה ושתים ביציאתה שיהיו המים באין ויוצאין דרך שם ולא יהא ביניהן הפרש ג' ולכך נקראו נפקי שהמים יוצאין דרך שם והם משלימות לד' מחיצות ואזדו לטעמייהו רבנן ורשב"ג בתורת לבוד כדאיתא בפירקא קמא בקורה היוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל אחר ואהדין שנויא דרבינא סמכינן משום דבתרא הוא ולא מצטרכינן לשנויי דחיקי דלעיל לחלופי דרב דימי לזעירי ולא לאיפלוגי בהא מילתא בין רשויות דאורייתא לרשויות דרבנן ואדרבה רשויות דרבנן אשכחן דחמירי כה"ג כדאמרן לעיל לשמואל ברשויות דרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ולפי דעתנו אין דברי הרי"ף נכונים בזה במה שכתב בפרק חלון כי ברשויות דרבנן כותל שבין שתי חצרות שגבוה י' ורחב ד' מותר לכתף ולהחליף ואם איתא אזדא לה הא דר' יוחנן דאמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין הא מדקאמר אלו מעלין מכאן ואלו מעלין מכאן משמע שאסור להם להחליף מרשות זו לרשות זו ותו אשכחן בפ' המוצא תפילין אמר רב ביבי בר אביי שמע מינה מדרבנן איתא לדרב מדקתני בברייתא אם יש בחלון ד' על ד' אסור ש"מ אסור להחליף המפתח מן האסקופה שהיא כרמלית לחלון שהוא רה"י דרך המנעל שהוא מקום פטור אלמא איתא לדרב דימי אפי' ברשויות דרבנן והרי"ף ז"ל לא הזכיר הברייתא הזו דתניא אמת המים שעוברת בין החלונות ולא כתב כלום מכל מה שאמור בגמרא על פסקא דמתני' דתנן וכן שתי גזוזטראות וכו':