המאור הקטן על עירובין טו.

וזה שכתב רבינו יצחק אלפסי ז"ל איהו כיון דנפק לאורחא ה"ל עני הנך בני העיד דאמרו לי' ערב עלן עשירים נינהו:

אין דבריו נכונים בזה שאין עירוב ברגל נעשה ע"י שליח לעולם לא בעני ולא בעשיר עד שיצא הוא בעצמו ויערב ברגליו כלומר שיאמר כאן תהא שביתתי וזה שאמרו בגמרא הנך עשירים נינהו כך הוא פירושו שאינן יכולין לעמוד בביתם ולומר שביתתנו במקום פלוני עד שישלחו שם פת או שיצאו מביתם ויחזיקו בדרך ויאמרו שביתתנו במקום פלוני או שתהא כונתם לכך כרב יוסף ואליבא דר' יוסי בר' יהודה דאמר להחזיק צריך אבל לומר אינו צריך וזה שאמר לו חבירו לין פה עת חמה היא עת צנה היא לאחר שהחזיק בדרך ורבי יהודה נמי דהוא אבוה דר' יוסי בר' יהודה הכי ס"ל דלהחזיק צריך ומאי יתר על כן דקא א"ר יוסי בר' יהודה דאפילו בשתיקה קנה מקום שביתה שאינו צריך לומר שביתתי במקום פלוני אלא כיון שנתכוין לכך דיו:

וליתא לדרבא דאמר לומר דכולי עלמא לא פליגי דצריך כי פליני להחזיק דר' יהודה סבר צריך להחזיק בדרך ור' יוסי בריה סבר אינו צריך להחזיק ומה שאמר ליה חבירו לין פה עת חמה היא עת צנה היא קודם שיחזיק בדרך ולא קי"ל כרבא אלא כרב יוסף ממעשה דרב יהודה איש ברתותא:

והא דתנן מי שיצא חוץ לתחום כתב עלה הרי"ף והלכתא כת"ק ואית דבעי מימר הלכה כר' אליעזר דאמר שתים יכנס ממעשה דנחמיה בריה דרב הונא בר חנילאי ולי נראה כי מתוך אונסו של נחמיה דמשכתיה שמעתא ונפק חוץ לתחום ולא מלו ליה גברי למעבד מחיצה אלא עד שתי אמות חוץ לתחום לפי' הורו לו כרבי אליעזר דאמר שתים יכנס אבל בלא אונסא לא סמכינן אדר' אליעזר וכדא"ל רב חנן בר רבא לאביי ומדר' אליעזר קא מותבת ליה למר אלמא לא סמכינן עליה: