המאור הקטן על ביצה ג:

אפרוח שנולד ביום טוב פלוגתא דרב ושמואל ואיתימא ר' יוחנן והרי"ף ז"ל לא פסק בה הלכתא כמאן משום דאסתפקא ליה מדקי"ל רב ושמואל הלכתא כרב באיסורי וקיימא לן רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן ונראה לנו כיון דאיכא רב כהנא ורב אסי דסברי לה כשמואל נקטינן לקולא ועגל שנולד ביום טוב אפילו רב מודה דשרי כיון דאית ביה תרתי דמוכן אגב אמו ומתיר עצמו בשחיטה ואפילו נולד מן הטריפה נראה לנו שהוא מותר כטעמיה דרבה ואיתימא רב יוסף דבתראי אינון ותרתי לקולא אית ביה נמי חדא דמוכן אגב אמו לכלבים וחדא דמתיר עצמו בשחיטה והיכא דמתיר עצמו בשחיטה ואינו מוכן על גב אמו היינו פלוגתא דרב ור' יוחנן באפרוח ולא דמי למדבריות דהתם אין היתר שחיטה בא להן בו ביום כאפרוח. והיכן דמוכן אגב אמו ואינו מתיר עצמו בשחיטה אפילו רבי יוחנן מודה שהוא אסור וזו היא ביצה שנולדה מתרנגולת העומדת לאכילה דאסר לה רבי יוחנן משום משקין שזבו ומדאיפליגו בה אמוראי באפרוח שנולד ביו"ט שמעינן מינה דליתא לדרבי אליעזר בן יעקב דאמר אף בחול אסור לפי שלא נתפתחו עיניו וכן כתב הרי"ף ז"ל במסכת חולין:

מתני' השוחט חיה ועוף ביום טוב אוקמא רבה ורב יוסף בהשוחט שבא לימלך ומדרמי' לקמן מתני' אהדדי ואמר רבי יוחנן מוחלפת השיטה איתהפכא לה מתני' דהשוחט חיה ועוף והוו להו בית הלל לקולא דאי אחזרת תריסין קאי רבי יוחנן לומר שהיא המוחלפת לא מיתרצא מתני' משום דבית שמאי דקשיא דבית שמאי אדבית שמאי השתא ומה היכא דשובכו מוכיח עליו מחמרי ב"ש גבי חזרת תריסין שאין שם שום צד היתר אלא שהתירו סופן משום תחלתן דלא ליתא לאימנועי משמחת יו"ט נמצא שכל טעם ההיתר תלוי בשמחת יו"ט בלבד ולא בדבר אחר לא כ"ש שהיה להם להחמיר אלא ודאי מתני' דהשוחט היא המוחלפת והוו להו ב"ש לחומרא וב"ה לקולא בשמחת יו"ט וכל המשניות כולן כאחת והיינו דאמרי' לקמן וליכסייה בדקר נעוץ דלית ליה וארישא דברייתא קאי דקתני אין שוחטין אותו ביו"ט על מה אין שוחטין ישחוט ויחפור בדקר נעוץ כב"ה דאלמא מתני' דהשוחט היא המוחלפת ואין אתה יכול לומר דאסיפא דברייתא קאי דקתני ואם שחטו מדמסקי' בה והא מדקתני סיפא אם שחטו אין מכסין את דמו מכלל דעד השתא מרישא דברייתא קא מקשה ליה מכל זה למדנו דמתני' דהשוחט היא המוחלפת ואע"ג דתנינן לה בבחירתא גבי קולי ב"ש שיבושא הוא דאישתבשא ליה מתני' לתנא דהתם כי היכי דאישתבשא ליה לתנא דהכא ועל תלמוד ערוך שבידינו אנו סומכין ובפלוגתא דרבה ורב יוסף קי"ל כרב יוסף דבשל סופרים הלך אחר המיקל וסוגיין בכולה מסכתא דחיישי' לאימנועי משמחת יו"ט ולאימלוכי לא חיישינן כההיא דתניא ב"ה אומר מוליכים זה אצל זה והרי"ף ז"ל לא חשש לכתוב מכל זה כלום: