המאור הגדול על מכות ד:

ה"ג אמדוהו לקבל מ' ולקה מקצת ואמרו אינו יכול לקבל מ' פטור אמדוהו לקבל י"ח ומשלקה פירוש משלקה כל הי"ח אמרו יכול לקבל מ' פטור וסיפא ודאי רבותא קמ"ל שאע"פ שלקה כל הי"ח שאמדוהו מתחלה ועמד בבריאותו ונתברר זה האומד השני בלא ספק אע"פ כן פטור אבל רישא דקתני לקה מקצת ההיא לאו רבותא היא אלא דוקא טעמא דלקה מקצת שנתגלית חלישותו ונתבררה טעותו של האומר הראשון אבל לא לקה אין מוציאין אותו לעולם מיד האומר הראשון והיינו דמקשי' עלה לקה אין לא לקה לא ורמינהי אמדוהו לקבל מ' וחזרו ואמרו אינו יכול לקבל מ' פטור והכא ל"ג משלקה אמדוהו לקבל י"ח ומשלקה אמרו יכול לקבל מ' פטור והכא גרסי' משלקה כדגרסי' כמתני' ורבותא קמ"ל קתני מיהת רישא פטור אף ע"ג דלא לקה אמר רב ששת לא קשיא מתני' דאמדוהו ליומיה הלכך כל כמה דלא לקה אין מוציאין אותו מיד אומד ראשון ברייתא דאמדוהו למחר וליומא אחרי שאפשר שנולדה בו חלישות ולפיכך הולכין אחר האומד האחרון:

אמר רבי יוחנן חלוקין עליו חביריו על ר' חנניא בן גמליאל וכו' ואם תאמר אמאי לא פשטוה מדר' עקיבא דאמר חייבי כריתות ישנן בכלל מלקות מ' שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להן טעמא דעשו תשובה הא לא עשו תשובה לא נפטרו מידי כריתתן אלמא ר' עקיבא חלוק על ר' חנניא דר' חנניא בשלא עשה תשובה קאמר דאי בשעשה תשובה תשובה פוטרתן ולא מלקות יש להשיב התם הכי קאמר שאם עשו תשובה ב"ד של מעלה מוחלין להם אף ע"פ שלא לקה וכיון שכן אותה רשעה לא פסיקא ליה והרי היא כמו שאינה ולפיכך מחייבין אותו מלקות אף בשלא עשה תשובה ולא הוו כשתי רשעיות המלקות והכרת המוטלת עליו לקבל זו או זו ולעולם היכא דלקה מפטר מידי כריתות כר' חנניא בן גמליאל ולא פליג עליה ר"ע כלל: