המאור הגדול על בבא קמא ג.

הכא במאי עסקינן כגון שלקח עידית באחרונה. הרב אלפסי ז"ל לא פירשה כל הצורך ונראה לנו בגמ' דביתמי עסקינן אבל בלא יתמי נראה כי דין אחר הוא ניזקין ובע"ח בבינונית וכתובת אשה בזיבורית משום טעמא דאמר להו אי שתקיתו שתקיתו ואי לא מהדרנא שטרא דזיבורית למאריה וכדאמרי' בגמ' אי הכי בניזקין נמי נימא הכי ונגבינהו בבינונית כך נראה מסוגיא דשמעתא אלא כיון שראינו לרב ז"ל שפסק במס' גיטין כרבא בשטר דכתוב בו שבה שגובה מן היתומים מן העידית והתס אוקמא רבא להא דתאני אברם חוזאה אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית ואפי' הניזקין כר' ישמעאל דאלמא לר"ע הניזקין לעולם דינו בעידית ואפי' מן היתומים וה"ה לנכסים משועבדים דכי הדדי נינהו בהאי דינא וקי"ל כד"ע הלכך ליתיה תוב להאי טעמא דא"ל אי שתקיתו שתקיתו וכו' ולעולם הניזקין דינן בעידית והאי דקתני הכא בזה אחר זה כולם גובין מן האחרון דמשמע אפי' מן הזיבורית י"ל ר' ישמעאל היא ולא ר"ע וכאוקימתיה דרבא התם במס' גיטין אבל לר"ע לעולם הניזקין דינן בעידית: