המאור הגדול על בבא בתרא ב

מתני' המקיף את חבירו משלש רוחותיו וגדר וכו', פי' כגון שגרר החיצון שהוא המקיף בינו ובין הפנימי הניקף ובמקום שנהגו לגדור בבקעה וקמ"ל במתני' שאין מחייבין אותו לגרור בינו ובין חבירו עד שיהא שמור מארבע רוחותיו כלומר שלא יהא פרוץ לרה"ר משא"כ בחצר שמחייבין אותו בכל ענין לבנות כותל באמצע ואע"פ שפרוץ לרה"ר סתם חצר עשויה היא לצניעות לבנות לה כותלים מארבע רוחותיה משא"כ בבקעה שיש הדבה בני אדם שאין מקפידין לסתום מכנגד רה"ר ואע"פ שהוא מקום שנהגו לגדור ביניהם משום שאסור לאדם שיעמוד על שדה חבירו בשעה שעומדת בקמתה אפ"ה משום רה"ר לא איכפת להו כולי האי שאין דדך בני אדם שיתעכבו ברה"ד ויסתכלו בשדה חביריהם ואילו מתחלה תבעו לגדור עמו דכ"ע מודו דמחייבין אותו אלא לפי שהקדים המקיף וגרר מדעת עצמו לפיכך באה משנתנו להודיענו שאין מחייבין את הפנימי לתת חלק במה שגרר החיצון בינו לבינו עד שיהא שמור הפנימי מארבע רוחותיו ואם עמד וגדר את הד' מצד רה"ר או שהקיפו מד' רוחותיו וגדרו מד' רוחותיו מגלגלין עליו את הכל בין לת"ק בין לר' יוסי ובגמ' מפרש מאי איכא בין ת"ק לר' יוסי ופרישנא לרב הונא איכא בינייהו דת"ק סבר דמי קנים בזול ומ"ט שמין לו בזול מפני שגדרה מדעתו ולא תבע את חבירו מתחלה לגדור עמו בשעה שגדר לפיכך יכול לומד לו אילו הודעתני מתחלה הייתי טורח להביא קנים בזול לפי שהזול מצוי בהם יותר משאינו מצוי בכותל אבנים וגדר של בקעה דאוי הוא בקנים ובדבר של זול כגון בוכרא וטפתא וארכבתא דאמרי' בפ' המקבל והוא טיט וצרורות ועפר תחתון ואמצעי ועליון ור' יוסי סבר הכל לפי מה שגדר וה"ה לטיט וצרורות ועפר לפי מנהג המדינה ואע"פ שלא תבע אותו לגדור עמו בתחלה בשעה שגדר אין חוששין בכך וכשגדר המקיף את הכל וכ"ש אם עמד ניקף וגדר את הרביעית דגליה אדעתיה דניחא ליה ולחייא בר רב פרישנא תלתא פירושי פי' ראשון איכא בינייהו דמי קנים בזול דת"ק סבר אגר נטורא בר זוזא דהוא פחות מן דמי קנים בזול אין דמי קנים בזול לא ולר' יוסי דמי קנים בזול וטעמיה דר' יוסי דשמין לו בזול כדפרישנא לעיל לת"ק ופי' שני ראשונה שניה שלישית איכא בינייהו כגון שלא גדר מתחלה אלא הג' רוחות ובא עמו לדין ופטרוהו ב"ד מאחר שנשאר פרוץ מרוח רביעית אח"כ עמד וגדד את הרביעית וזימניה לדין וחייבוהו ב"ד ת"ק סבר רביעית דהשתא יהיב ליה אחריני דמעיקרא לא יהיב ליה שמאחר שפטרוהו ב"ד מתחלה קם דינא ור' יוסי סבר סבר דינא והרי הוא כמו שגדר מתחלה מד' דוחות ומגלגלין עליו את הכל ויהיב ליה אפי' אחריני דמעיקדא ופי' שלישי ניקף ומקיף איכא בינייהו ת"ק סבר טעמא דעמד ניקף מגלגלין עליו את הכל דגלי אדעתיה דניחא ליה אבל עמד מקיף רביעית יהיב ליה אחריני לא יהיב ליה משום טעמא דאמרי' לעיל קם דיגא ור' יוסי סבר ל"ש ניקף ול"ש מקיף מגלגלין עליו את הכל ויהיב ליה אפי' אחריני מ"מ דאמרי' הדר דינא ואע"פ שאין סוגיא זו כאותה שבבבא קמא אין אנו חוששין בכך כי הרבה מן הסוגיות מתחלפות בחלוף המסכתות ויש דומיא בשמעתא דטענו שור ושה וחמור והודה לו שמתחלפות הסוגיא שבשבועות מן הסוגיא שבכתובות במשנתינו דהטוען את חבירו כדי יין וכדי שמן דבשבועות אוקימנא תלמוד ערוך בפיו של רבי יוחנן דבטענו חטים ושעורים והודה לו בא' מהם פליגי ובכתובות אוקימנא לפלוגתייהו ביש בלשון הזה לשון קנקנים וקסבר אדמון דמשתבע במיגו וכמו כן תמצא חלוף הסוגיא במקומות אחרים והשתא קי"ל כרב הונא וכר' יוסי הלכך מחייבין אותו הכל לפי מה שגרר ביוקר ל"ש גדר ניקף ול"ש גדר מקיף ל"ש גרר את כולן כאחד ואח"כ זימנו לדין ל"ש שזימנו לדין בין גדר השלש רוחות ובין גדר הרביעית ואח"כ חזר וזימנו לדין לעולם מגלגלין עליו את כולן והדר דינא וה"ר אפרים ז"ל פסק בשם הגאונים ז"ל בפלוגתא דר' אבא ור' ירמיה דבפרק החולץ כר' ירמיה דאמר הדר דינא והדעת נוטה כדבריו: