פירוש הגר"א על ספר יצירה ה:ב

י"ב פשוטות כו' גבולי אלכסון. כמו בבית שיש לו ששה שטחים ו"ק כנ"ל במקום שמגיעים ב' קצוות ביחד נקרא גבול ששם גבול הקצוות והן ד' בכל שטח ושטח וששה שטחים היה ראוי להיות כ"ד גבולים רק כי גבול א' משמש לב' שטחים הוא י"ב, ולקח מד' גבולים של ד' רוחות א' לכל רוח וכן מגבולים שלמעלה ומטה לקח אחד מלמעלה ואחד מלמטה לכל שטח מד' רוחות הרי לכל רוח ג' גבולין. והתחיל ממזרח שהוא קדם והולך לימין כמ"ש כל פינות שאתה כו' והן ג' לכל רוח ד"פ כנגד י"ב גדפין כנ"ל. וכל קו המיותר נק' אלכסון כמו יתר היותר גדול [ומצאתי במ"א בכתבי הרב המחבר ז"ל. והנה כל רוח הוא בקווצתיו צורת ב בג' גבולים ורוח ד' פתוחה וזהו שנברא העולם ב ב כמין אכסדרא, עכ"ל] :

ומתרחבין כו'. לא כמו בגשם שהוא בעל תכלית כי בספירות אין תכלית רק שקראן גבולין לפי המדות:

עד עדי עד כו'. ר"ל מקצה השמים ועד קצה השמים מבינה שכולל ג"ר עד מלכות כמ"ש בפ"א מ"ה:

והן הן כו'. שחלק הארץ לי"ב חלקים ולי"ב נשיאים דס"א נגד י"ב שבטים כמ"ש יצב גבולות עמים למספר בני ישראל וז"ש הן הן גבולות עולם. והן בכל גשם וגשם י"ב גבולין שלו כנ"ל ונמצא בכל גשם כ"ב אותיות ג' אמ"ש בג' רחקים שלו וז' בג"ד כפר"ת בו"ק ונקודה האמצעית וי"ב פשוטות בי"ב גבולי אלכסון. וכן בספירות כ"ב צינורות ג' ברוחב א' מחכמה לבינה והוא הראש וא' מחסד לגבורה והוא הגויה וא' מנצח להוד והוא הבטן וז' באורך ביושר מכתר לת"ת ומחכמה לחסד ומחסד לנצח ומבינה לגבורה ומגבורה להוד ומת"ת ליסוד ומיסוד למלכות והמקבלין מהצינורות הן ז"ת. וי"ב הן אלכסונן ועיין בציור שציירתי: . ו' צינורות הן בז"ת שהן ו' קצוות ו' צינורות מחו"ב לכתר ולחו"ג ולת"ת וצריך לקרוא אותן ג"כ בשם ו"ק שהן מתערבין בת"ת כמו ו"ק שמתערבין ביסוד שע"כ נקרא מערב וכן נק' ג"כ ת"ת מערב וכתר מעלה וחו"ג מטה (אצ"ל וכתר מזרח וחו"ג מעלה ומטה, ש"ל) וחו"ב דרום וצפון ותמצא בכל רוח ד' גבולין ובהצטרפם י"ב גבולין כנ"ל: