בסי' ק"ג סעיף ב' במד"א שפוגם מתחלתו ועד סופו אבל אם השביח ולבסוף פוגם וכו' עיין מזה בתוס' ע"ז דף ס"ז ע"א ובספרי ע"ע ח"ש בדף הזה הכרעתי שם לדינא כדעת הש"ך ולא כדעת הפר"ח גם לא כדעת הכו"פ גם בארתי שם מקור דין זה של הרמב"ם והפוסקים בדין פוגם ובסוף השביח עיי"ש כי נכון הוא בעזה"י: