שא' אם לברך שהחיינו על מרקחת אתרוג הנה ודאי מי שבירך שהחיינו על נטילת לולב אין לו לברך עוד על אכילת המרקחת והוי ברכה לבטלה כי לדינא דש"ס הוי עיקר הברכה של שהחיינו בשעת ראי' לא בשעת אכילה רק עתה נהגו להמתין על שעת אכילה אבל אם כבר בירך בשעת ראי' אין לו לברך יותר והוי ברכה לבטלה: