האגור צח

שומן ספק חלב שנתערב עם שאר חתיכות בשר שאין בהם ששים לבטלו אין להתיר משום ספק ספיקא כיון שהספק הראשון אסור מן התורה וחייבין עליו אשם תלוי נחשב כודאי אסור כן סובר ר' יצחק בעל התוס' וכן הוא בתו' אע"ג דאמר שמואל בפרק התערובות דספק ספיקא אסור בעבודת כוכבים בלבד ולא בשאר אסורין ואף בעבודת כוכבים בלבד אין הלכה כמותו מ"מ צריך שהספק הראשון יהיה בטל ברוב מן התורה. אבל לדעת ר"ת אינו כן:

הגרגיר השני ספק ספקא שהספק הראשון הוא מדרבנן הדמיון כזית ספק שומן ספק חלב שנתערב בין שני שעורי כזית של היתר ואינו נכר ואח"כ נפל אחד מאלו לתוך קדרה של בשר ואין בקדרה שעור לבטל הכזית שנפל התבשיל מותר מטעם ספק ספקא שמא הכזית הראשון שנתערב בין שני הכזית היה שומן ואם תמצא לומר היה חלב שמא לא זו שנפלה בקדרה וזהו ספק הראשון מדרבנן דמדאוריית' חד בתרי בטיל בכל דבר:

הגרגיר הג' והוא ספק ספקא שאתה יכול להפכו זהו כמו שאמרנו עתה. ותוכל להפוך הספק ספקא ותאמר שמא לא זו שנפלה בקדרה ואת"ל נפל שמא היה שומן ולא חלב. הגרגיר הד' ספק ספקא שלא תוכל להפכו. הדמיון שחט ונמצא הסכין פגום דאיכא ספק ספקא שמא במפרקת נפגם. ואת"ל שלא נפגם במפרקת שמא במיעוט בתרא דסי' נפגם. וזה הספק ספקא לא תוכל להפוך ולומר שמא מיעוט בתרא נפגם. ואת"ל שלא נפגם במעוט בתרא אלא במעוט קמא א"כ ודאי נבלה ולא תוכל לומר כך שמא במעוט בתרא נפגם ואם תמצא לומר שלא נפגם במעוט בתרא אומר בעצם נפגם דתרווייהו אין חשש אסור והכל אחד הוא א"ת בעצם נפגם או א"ת במעוט בתרא נפגם ולכן לא תוכל לומר כך כי לא יקרא ספק ספקא. ולכן לא תוכל להפוך אותו. והתוס' מפרשים בהדיא כל ספק ספקא שאי אתה יכול להפכו אין לו דין ספק ספקא אבל שכחתי המקום שפירשו כך התוס'. האמיר הראשון מן הראש השני והוא ספק אסור שיש לו חזקת היתר הדמיון בהמה שנשחטה כראוי ויש לה מאז חזקת היתר בחזקתה עומדת עד שיודע לך במה נטרפה וכל ספק שנולד בה העמידנה בחזקת התר. האמיר השני מן הראש השני והוא ספק אסור שיש לו חזקת אסור הדמיון שחט ונמצא הסימן שמוט ואינו יודע אם לפני שחיטה נשמט או לאחריה זה היה מעשה ואמרו כל ספק בשחיטה פסול והוא דין דרב הונא דאמרן בפ"ק דחולין בהמה בחזקת איסור עומדת פי' בחזקת איסור אבר מן החי עד שיודע לך במה נשחטה נשחטה בחזק' התר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה. הגרגיר הראשון מן אמיר הראשון מן ראש השני והוא חזקה שיש לה שעה מבורר'. הדמיון כמו בהמה שנשחט' ומאז נולד לה חזקת היתר והזמן מבורר. הגרגיר השני מן אמיר ראשון מן ראש שני והוא חזקה שאין לה שעה מבורר הדמיון אם עשו גבינות מחלב בהמה ואח"כ מצאוה טרפה אין להתיר הגבינות מטעם אוקי בהמה בחזקת התר ונמצא שלא נטרפה עד קודם שחיטה כיון דמעולם לא היתה אותה שעה שהיתה כשרה מבוררת. הגרגיר הג' מן האמיר הראשון מן הראש השני והוא חזקת התר שיש כנגדה רוב. והד' חזקת התר שאין כנגדה רוב הדמיון בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ורוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם אזלינן בתר רובא כנגד חזקת האיסור ולא אמרי' סמוך מעוטא אצל חזקה ואתרע ליה רובא אלא אמרינן מיעוטא כמאן דליתא דמי והויא ליה רובא וחזקה ורובא עדיף כדאמרי' ביבמות ובפ' כל היד וחזקת התר דלידה רוב כנגדה כגון אשה שרואה דם למפרע מעת לעת איכא חזקת טהרה וליכא רובא כנגדה. הגרגיר הראשון מן האמיר הראשון מן הראש הב'. והוא היכא דאיכא חדא לריעותא והשני היכי דאיכא תרתי לריעותא הדמיון מקוה שנמצא חסר וטבל בו קודם שנמצא חסר ולא ידענו אם היה חסר בשעה שהטמא טבל בו. אם לא דאיכא חזק' טהרה למקוה שבו נמצא הריעותא שהרי מקוה חסר לפניך והתם איכא תרתי לריעותא אחד דהעמד טמא על חזקתו ואימא לא טבל בהכשר והרי חסר לפניך היינו תרתי לריעותא אבל גבי אשה שרואה דם דליכא חזקת אסור רק חזקת היתר והעמד אשה על חזקתה ונימא השתא ולא תטמא למפרע איכא חדא לריעותא שהרי דם לפנינו כדאמרינן בפ"ק דנדה ראש השלישי והוא אסור מאכל ע"י תערובת יתחלק לגרגיר א' ולענף א'. גרגיר א' תערובת במזיד. תערובת במזיד אין מבטלין איסור לכתחלה ואפי' באיסור ודאי דרבנן כדמשמע בפרק ביצה וכן כתב המרדכי קטן. האמיר הג' והוא תערובת ברוב יתחלק לשני גרגרי' א' תערובת ודאי ברוב והשני תערובת שתולין האיסור ברוב' כדאמרי' בפרק השוכר את הפועל גבי טבעו' של עבודת כוכבים לפחו' לשני בני אדם אבל אדם א' שאוכל בודאי האיסור יש להחמיר וכ"כ הסמ"ג. הגרגיר הששי מן הענף הראשון מן הראש הג' והוא דבר שבמנין הוא כמו שאמר ר' יוחנן בפרק הערל ובפרק התערובת את שדרכו למנות שנינו ואינו בטל אפי' באלף דבר