האגור צו

בסערה. הסכמתי להוציא לאור תעלומה ואחלקה על דרך כלל כפי אשר תשפוט החלוק'. וזאת חקה לחלקם כדרך התפשטות משורש אחד. והנני נוט' עץ החיים בתוך הגן. עץ חיים הוא למחזיקים בו ולכל בשרה מרפא. והשולח ידו ולקח מפרים ואכל וחי לעולם. ואלו השמות הנכללי' בזה האילן:

הראשון שורש אשר ממנו יתפשטו כל הקוים ואליו ישובו. והשם השני הוא ראש. והחלקים אשר יצאו מן הראש יקראו ענפים ומן הענפים אמירים ומן האמירים גרגרים. וכל הקרוב אל השורש יותר כולל עד הפרט והוא הגרגר שאין מתפשט עוד. ועתה אתחיל בהתפשטות. השורש הוא אסור מאכלו' ומשם יפרד והיה לשלשה ראשים:

הראש האחד אסור מאכל ודאי. השני אסור מאכל מספק השלישי אסור מאכל על ידי תערובת:

הראש האחד והוא אסור מאכל ודאי. יחלק לשני ענפים האחד אסור מאכל מן התור'. השני אסור מאכל מדברי סופרים:

הענף האחד מן הראש האחד והוא אסור מאכל מדברי תורה יתחלק לשני אמירי' ולארבעה גרגרים האמיר הראשון מצד השעור השני מצד העונש. הארבעה גרגרים א' מצד המקום הב' מצד הזמן הג' מצד המקום והזמן הד' לא מצד המקום ולא מצד הזמן האמיר הא' מן הענף האחד מן הראש האחד והוא מצד השעור יתחלק לז' גרגרים א' שעור כזית ב' שעור כמלא לוגמא במשקה. ג' חצי שעור ד' ככותבת הגסה. ה' שעורו כביצה ו' שעורו בכל שהוא. ז' היתר מצטרף לאיסור נאסור כשיעור. האמיר השני מן הענף האחד מן הראש האחד והוא מצד העונש יתחלק לארבע' גרגרים. הא' אסור מאכל שענשו כרת. ב' אסור מאכל שעונשו לאו ומלקות. ג' שעונשו מיתה בידי שמים. ד' שאסרו מן התורה ואין בו לא כרת ולא לאו ולא מיתה בידי שמים אלא אסור בעלמא. הענף השני מן הראש הא' והוא אסור מאכל מדברי סופרים. יתחלק לשני גרגרים א' אסור דרבנן שתקנו וגזרו במנין והגרגור השני שתקנו משום מנהג ופרישות:

הראש השני אסור מאכל מספק יתחלק לאמיר אחד. ולגרגיר א' מצד התחל' הספק. האמיר הראשון ספק הנולד במקום קבוע הגרגר הראשון ספק נולד שלא במקום קבוע. האמור האחד הנולד במקום קבוע יתחלק לשני גרגרים א' מקום קבוע שאסור מן התור' ב' מקום קבוע שאסור מדרבנן עוד יתחלק הראש השני והוא אסור מאכל מספק לגרגיר א' ולאמיר א' הגרגיר הא' וספק ראשון האמיר הא' ספק שני והוא ספק ספיקא האמיר האחד והוא ספק ספיקא יתחלק לארבע' גרגרים הא' ספק הראשון מן התורה השני שספק הראשון מדרבנן הג' ספק ספיק' שאתה יכול להפכו ד' ספק ספיקא שאי אתה יכול להפכו. עוד יתחלק הראש השני והוא אסור מאכל מספק לשני אמירים א' ספק אסור שיש לו חזקת היתר ב' ספק איסור שיש לו חזקת אסור. האמיר הא' מן הראש הב' והוא שיש לו חזקת היתר יתחלק לה' גרגרים ולאמיר אחד. הגרגיר האחד חזקה שיש לה שעה מבוררת. ב' חזקה שאין לה שעה מבוררת. ג' חזקת היתר שיש כנגדה רוב. ד' חזקת היתר שאין כנגדה רוב. ה' חזקת היתר דלא אתרע חזקת'. האמיר האחד חזקת היתר דאתרע חזקתה והאמיר הזה יתחלק גרגרים הא' היכא דאיכא חדא לריעותא הב' היכא תרתי לריעותא:

הראש השלישי והוא אסור מאכל על ידי תערובת. יתחלק לגרגיר א' ולענף א'. גרגיר א' הוא תערובת במזיד ענף א' תערובת בשוגג. תערובת בשוגג יתחלק לג' אמירים ולעשרה גרגרים האמיר א' תערובת אסור בעצמו. ב' תערובת ע"י טעם ג' תערוב' ברוב גרגיר א' תערובות במינו ב' תערובת שלא במינו. ג' תערוב' במשהו. ד' תערובת בלח. ה' תערובת ביבש ו' תערובת דבר שבמנין ז' תערובת דבר שיש לו מתירין. ח' תערובת חתיכה הראוי' להתכבד ט'בריה י' בעלי חיים. האמיר הא' מן ענף א' מן ראש הג' והוא תערובת אסור בעצמו יתחלק לארבעה גרגרים. אחד תערובת מן האסור עצמו. ב' תערובת מחתיכה שנעשה נבלה מחמת האסור שבלעה. הג' תערובת אסור בכזית בכדי אכילת פרס. ד' תערובת אסור שאין כזית בכדי אכילת פרס האמיר הב' תערובת ע"י טעם יתחלק לאמיר א'. ולגרגרי' ב'. אמיר א' נותן טעם ראשון. גרגיר א' נותן טעם בר נותן טעם. גרגיר ב' נותן טעם לפגם. אמיר א' נותן ראשון יתחלק לד' גרגרים. א' נותן טעם ע"י בשול. ב' ע"י צלי' ג' ע"י מליח. ד' ע"י שרי'. האמיר השלישי והוא תערובת ברוב יתחלק לב' גרגרים א' תערובת ודאי ברוב. והשני תערובת שתולין האסור ברובא. ואחר שחלקנו הדינין כפי אשר תשפוט החלוקה אתחיל בביאור כל חלק וחלק אשר יצטרך בביאור ומחלק אשר הוא פשוט מעצמו אעבור עליו. הגרגיר הא' מן האמיר האחד מן הראש האחד והוא שיעור כזית. הוא שיעור לכל אסורי מאכלו' שבתורה חוץ מהמפורשים לפנינו כמו שאמר ר' יוחנן כל השעורין שבתורה בכזית חוץ מטומאת אוכלין. הגרגיר השני הוא שיעור כמלא לוגמ'. זהו לענין יום הכפורים דאמרי התם פ' יום