האגור צ

פי' בדי של הדס כשרין וכן א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר' טרפון ואין הלכה כעולא בר חיננא דאמר נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר משמע הא אם לא עלתה בו פסול וכ"פ הר"ר ישעיה. וכן מורי יעלה וכ"כ רבינו יצחק ז"ל וכן מצאתי בתשובת ה"ר יעקב מווירצבורק. וכ"כ בעל המאור שבה"ל:

(תתקצז) כתב בעל העטור אפי' לא נשתייר אלא עלה אח' בקלח של ערבי נחל כשר ומל' הרא"ש יראה שצריך שישאר הרוב:

(תתקצח) רוב המפרשי' פירשו שלכתחלה צריך לחזור אחר ערבה הגדלה על מים אלא שבדיעבד יוצא בהגדלים בהרים והרא"ש כתב שלכתחלה יצא בשל הרים. וכן יראה מדברי הרמב"ם לה"ט:

(תתקצט) לולב מצוה לאגדו לא אגדו כשר. וצריך שיאגדו שני קשרים זה על גב זה. וראבי"ה כתב אנו נהגינן בלולב וגם בקשר של ציצית לקשור רק פעם אחת ושוב מתעגל וכורכי' סביב ומתוך כך מהודק יפה כאלו קשרו משני ראשי האגד מרדכי:

הלכות אתרוג (אלף) אם נקב האתרוג נקב מפולש או אפי' אינו מפולש והוא כאיס' פסול אע"פ שאינו חסר. ואם נקב עד הגרעין שהזרע בתוכו חשוב מפולש ופסול אפי' פחות מכאיסר ור"ח פי' דאפי' נקב שיש בו חסרון אינו פסול אלא כאיסר מפולש. וכן פי' ה"ר ישעיה. והרא"ש כתב כסברא ראשונה לה"ט נקב שאינו מפולש כאיסר. פירש"י ז"ל דאנקיב ולא חסר כל שהוא קאי דמכשיר תנא דמתני' ואתא האי למימר דאם מפולש הוא מצדו לצדו פסול בנקב כל שהוא ואפי' של מחט (אלף א) ונקב שאינו מפולש כאיסר אם רחב כאיסר פסול ואע"ג שלא חסר כלום כגון שתחב בו יתד עבה ורוב הגאוני' פירשו דאנקיב וחסר כל שהוא קאי ואם ניקב נקב מפולש וחסר כל שהוא פסול נקב שאינה מפולש חסר כאיסר פסול לא חסר כאיסר כשר. ונקב מפולש כמחט ולא חסר כל שהוא כשר וכ"כ בעל היראי' ובתשובות הגאונים אתרוג דאגליד כאהינא סומקא דהוי ברייתיה מתחל' כשר אבל מחמת לקותא לא שבה"ל:

(א"ב) אתרוג שנמוח כל בשרו מבפנים וקליפתו החיצוני' קיימא וחורי הזרע קיימין מבפנים אבעיא ולא אפשיטא ודעת רב אלפס להקל. ויש מחמירין והכי מסתברא:

(א"ג) נקלף ממנו קליפה דקה בענין שלא חסר מבשרו כלום. מחולק בין כולו למקצתו ופירש"י בכולו כשר במקצתו פסול. ולפ"ז הוא פסול החוזר להכשירו שאם נקלף מקצתו יקלף השאר ויכשר. והר"ר חננאל פירש אפכא כולו פסול אפי' לא נשתנה מראו ומקצתו כשר ואפי' אם לא נשתנה בו אלא כסלע. מיהו פי' הראב"ד שמקום הקלוף הוא ממראה גוף האתרוג אבל אם הוא משונה ממראה גוף האתרוג אם הוא במקום א' נפסל ברובו ואם הוא בשנים או בשלשה מקומות פסול ואפי' במועט. ואם הוא בחוטמו ואפי' בכל שהוא פסול בחזזית לה"ט:

(א"ד) אתרוג הבוסר ר"ע פוסל וחכמים מכשירין. פירש"י בוסר קטן כפול הלבן. והר"ר ישעיה פי' ירוק ככרתי דפליגי בה ר"מ ור"י ואין נראה לי כלל כפירש"י ולא כפי' רבינו ישעיה. ונראה לפרש בוסר כל זמן שלא נתבשל כל צרכו. וכן הוא בפי' רבינו גרשום ז"ל שבה"ל:

(א"ה) תני רבי יצחק בן אלעזר נטלה בוכנתו והיינו ראש האתרוג ועשוי כמין בוכנא זהו לשון מורי הזקן רבינו יעקב ז"ל. אבל ר"י הלוי פי' פיטמתו ועוקצו שניהם בזנב שנטל העץ מה שחוץ לגומא שבאתרוג כשר. ופיטמתו שניטל העוקץ מתוך האתרוג וחסרו לפיכך פסול. ולשון רבינו יעקב נ"ל שלא מצינו בשום מקום פיטמא לשון עוקץ עכ"ל רש"י. וכ"כ בעל היראים כר' יעקב. וכן ר' גרשום וכן הערוך וכן רבינו ישעיה ובירושלמי גרסינן נטלה פטמתו תמן אמרי שושנתו יצחק בן חקולא אומר פיקס פירש בעל הדברות י"א היינו בוכנתו וי"א חוטמו של אתרוג וכן נ"ל פיקס שהוא חוטם. כדתנן התם הקשואין והדלועין משיפקסו. ורב אלפס פי' כר"י הלוי וכן בעל הדברות ור"ח. וכן הרמב''ן ז"ל ולא אסתברא ליה להר"ר אברהם בר שלמה ז''ל שבה"ל. כללו של דבר לפי' ר"י בר יקר פטמתו ובוכנתו שניהם א' הוא והוא הראש. ולפי הערוך פטמתו הראש ובוכנתו הזנב ולפי ר"י פטמתו היינו בוכנתו והוא הזנב שבתוך הגומא אבל עוקצו שהוא חוץ לגומא לכל הפירושים אם ניטל כשר מרדכי. נטלה פטמתו והוא הפרח שבראשו לפי' הר"י בר יקר אבל אם ניטלה עוקצתו כשר בכל ענין. ולפי' הר"ז הלוי נטלה פטמתו כשר בכל ענין ונטלה עוקצו אם נטל מה שחוץ לגומא כשר ואם נטלה מעקרו וניכר מקומו שהוא חסר פסול ור"ח פוסל בשניהם וכ"כ רב אלפס והרמב"ם והרא"ש וכן נהגינן לפסול בשניהם ודוקא כשהיתה לו פטמה ונפלה. אבל יש אתרוגים שלא היה להם פטמה מעולם לא נפסלו בכך:

(א"ו) עלתה בו חזזית והוא כמו אבעבועות ויש בהן ממש שמקומם ניכר במשוש שהוא גבוה מן האתרוג אם הוא במקום א' אין פוסל אלא ברובו ואם הוא בשנים או בג' מקומות אפי' במיעוטו פוסל וכתב הר"ר יונה שאפי' השנים או הג' מקומות מצד א' של