האגור פז

אז צריך שישפיל הענפים ויערב' עם הסכך בענין שלא יהיו נכרים ויהיה הסכך רבה עליהן ומבטלן זהו לדעת ר"י. אבל ראבי"ה כתב אפי' אם הסוכה צלתה מרובה מחמתה בלי האילן ואילן חמתו מרובה מצלתו אם ענפי האילן מכוונים כנגד סכך הכשר פסולה שהרי הצל מן האילן ולא מן הסכה ל"ש אם האילן קודם ל"ש אם הסכה קודמת פסול כיון שענפי האילן מכוונין כנגד הסכך הכשר. אבל אם הענפים כנגד האויר שבין סכך הכשר כשרה הואיל וצל הכשר מרובה מן החמה שאפי' אם ינטל האילן יש שעור כשר להכשירו. וכ"כ הרמב"ן ומפני זה יש מחמירין שלא לעשות סוכה בבית למטה מן הגג אע"פ שהסירו הרעפי' כיון שנשארו עדיין העצים הדקים שהרעפים מונחים עליהם אע"פ שיש אויר גדול בין העצים יותר מכדי העצים והר"ר יחיאל היה נוהג כשהיה עושה סכה תחת הגג היה מסיר הרעפים שהיה זוקף קנים מהסכך עד הגג כדי לערב שתי סככים יחד להיות הכל סכך אחד. ונ"ל שהוא מותר. ובעל העטור התירו מטעם אחר לה"ט:

(תתקנט) תבן ובטלו הוי מעוטא. כתב ראבי"ה דכל הני בטולים צריכים שיבטלו בפיו עד עולם וכן פירש ר"ח ורש"י פי' לשבעת ימי החג צריך בטול ודי מרדכי לפי דברי השר מקוצי יש להחמיר להסיר כל הלאטי"ש שעל הסכה אפי' שחמת' מרוב' מצלת' לפי שהן פוסלין כנגדן ומורי הר"א פרץ היה מצוה לשום ערבה עליהן. אי נמי לזקוף הערבה על הלטי"ש דליהוי כמו חבטן. ולמדנו מכאן העושה סוכתו בתוך ביתו א"צ להסיר רק הנסרי' ולא הלטי"ש וכן מצא ראבי"ה בתשובת ר"י שכשירה. וגם לא משום תעשה ולא מן העשוי כיון שנוטל הנסרים מעל הלטי"ש וכן השיב ר"י מרדכי:

(תתקס) הישן תחת המט' או תחת הכילה אם הוא גבוה יותר מעשרה טפחים ויש לה גג טפח חשוב כאהל ולא יצא. אבל אם אין לה גג רחב טפח או שיש לה גג ואינו גבוה י' טפחים שרי. והרי"ן גיאת תלה הכל בגג שאם יש לה גג טפח אפי' אינו גבוה י' טפחים אסור לישן תחתיה ואם אין לה גג שרי ואפי' גבוה עשרה ולא נהירא להרא"ש:

(תתקסא) הרי"ן גיאת כתב סדין הפרוס תחת הסכה אם הוא לנוי לא פסל אא"כ היה מופלג מן הסכך עשרה טפחים ולא נהירא אל הרא"ש:

(תתקסב) בעל העטור כתב סכך תחת הסכה אפי' אין ביניהם אלא ארבעה טפחים פסולים וכ"כ ראבי"ה והר"ר זרחיה הלוי לוא נהירא אלהרא"ש:

(תתקסג) חבילה שהעלה ליבש ונמלך עליה לסככה פסולה. וכתב הר"ר יצחק קורקוז"ה שאין נתרת בהתרה אלא צריכה נענוע ויש אומרים שאף זו נתרת בהתרה (תתקסד) נעץ ארבע קונדיסין באמצע על הגג וסכך על גגה פסולה ולא חשיב לה כמחיצות ואם נעצו בשפת הגג וסכך עליהן כתב הרמב"ם דכשרה שרואין למחיצות הבית כאלו עולות למעלה וכ"כ שרירא גאון והרי"ן גיאת. אבל רב אלפס וראבי"ה והר"ר ישעיה פוסלין ולזה הסכים הרא"ש:

(תתקסה) צריך שלא יכסה כסוי עב מאד עד שלא יהו נראים הכוכבים ונצוצי השמש מתוכה. אבל בדיעבד אפילו עבה כבית כשרה. וכ"כ בעל היראים דאפי' לכתחלה יכול לעשות וכ"כ רבינו אפרים ובעל הדברות מכשיר בדיעבד ור"ת פסק שאם עשאה עבה מאד שאין המטר יכול לירד בה פסולה. והרא"ש לא הביא דבריו בפסקיו:

(תתקסו) בית המקורה בנסרים שאין עליה מעזיבה ובא להכשירה לשם סכה די במה שיפקפק פי' שיסיר כל המסמרים לשם עשיית סכה או שיטול מכל ב' נסרים אחד ויתן סכך כשר במקומה וכלה כשרה ואפי' תחת הנסרים והרמב"ם כתב ובלבד שלא יהא בהן ד' ולא נהירא להרא"ש לה"ט:

(תתקסז) א"ר הונא אמר שמואל סכך פסול פוסל באמצע בד' טפחים ומן הצד בד' אמות ורב אמר בין מן הצדדים בין באמצע ד' אמות. ופסק ר"י ז"ל כשמואל רבינו ישעיה ובעל הדברות פסק כרב וכ"פ בה"ג והירושלמי מסייעו שבה"ל (תתקסח) היה גבוה מעשרים אמה ובנה בה אצטבא כנגד דופן האמצעי על פני כול' ובו שעור הכשר סכה כשרה ופירש"י כשרה כל הסכה אפי' מן האיצטבא והלאה ופירש ה"ר ישעיה שאינו כשרה אלא על האיצטבא. והרא"ש הסכים לדעת רש"י:

(תתקסט) אם היא עגולה ויש בה כדי לרבע' שבעה על שבעה כשרה ואם היא עגולה ויושב סמוך לפתחא ואין בתוכה אלא ראשו ורובו ושלחנו חוצה לה. פסק רב אלפס וה"ג שלא יצא אבל הרי"ן גיאת והר"ר ישעיה והר"ר זרחיה הלוי פסקו שיצא. ולזה הסכים הרא"ש:

(תתקע) גזל עצים וסכך בהם אין לו עליו אלא דמי עצים אפי' לא שינה בהם ויוצא בה בדיעבד ובעל העטור כתב אם גזל עצים וסכך בהן ואינו רוצה ליתן דמיהן הרי זו גזולה לה"ט:

(תתקעא) פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר. פירש"י מפני הנשר שלא יהיו עליו נושרים על שלחנו ור''ת והגאונים פירשו מפני הנשר שלא ינשרו עליו והוי חמתה מרובה מצלתה וכיון דעל דעת כן עושה א"כ בדעתו שאם ינשרו עליו והסדין מחזיק רוצה הוא להכשיר בסדין והיא פסולה מאחר שהדבר המקבל טומאה מחזיק העלין התלושין. והנכון