האגור ז

דברי אגור בן יקא אל התלמיד החשוב כמ"ר עזרא אברהם בן כמ"ר דוד עובדיה הרופא זצ"ל מבית לאון מעיר טריקרקו:

חשקה נפשו חשק נפלא להתדבק בחכמים כל היום יחרוש ידרוש יפרוש כנפיו להסתופף בצל החכמה למען יתדמה במעשיו בדעותיו בעשתונותיו אל השלמים התמימים בפעולתם לא יסבו בלכתם:

בראותי טוב כוונתו ותכונתו מעותדת לקבל החכמות התורנית לטוב מזגו וישר שכלו יחתור מחתרות נסתרות למצא אורחות נכוחות. יסקל מסילות סלולות ללכת אל עיר מושב המזימה. ואותי יום יום ידרוש להראות לו מבוא העיר להעיר רעיוניו להאיר עיניו להגיע אל מחוז חפצו בדרך היותר מתוקן להרים מכשול פן תגוף באבן רגלו. ובחפשי אמתחות דעתי אמרתי אל לבי מה לך נרדם קום קר' לאלהיך אולי יתעשת ה' לנו ולא תשתכח תורה מישראל לרוב ספקות ודעות חלוקות ושמועות קשות מתחדשות חדשים לבקרים. בין ההרים הגבוהי' בני אלהים הלא המה הגבורים ראשי הדורים הנמצאים בכל דור ודור. ע"כ נערתי חצני כי הציקתני רוח בטני ואהבתו האלצתני. אמרתי ארוצה לדבר מצוה ויהי מה:

וזאת היתה הסבה הראשונה אשר עוררתני בראותי התלמיד החשוב הנזכר שולח ידיו בפרי עץ הדעת טוב ורע הם המצות המעשיות המפורשת בתלמוד. גם ישים בכליו מחכמות העמוקות כמו חכמת הטבע ומה שאחריו וכל ההקדמות הצריכות להם. והזמן אשר היא יקר במציאו' לא יספוק לו לעמוד על אלו הדרושים כי צל ימינו עלי ארץ. עם רוב התלאות הנמצאות בגלות אשר קצר המצע מהשתרע. אמרתי אקומה נא ואאזור כגבר חלצי ואתן צמידים על ידיו ורביד הזהב על צואר' במוהר ומתן. ואכתוב לו רובי תורה שבע"פ בדברים אשר יפלו בהם הספקות והמחלוקת בין החכמים עם כל הדעות הנמצאים בחבורים אשר הם חשובים בעיני חכמי הדור ומזולתם לא חשתי כי הם בטלי' ברוב בנין וברוב מנין. גם אכתוב חדושים מספקות אשר עליהם פסקו חכמי דורנו אשר הספקות ההם אינם נמצאים בפוסקים בביאור אמנם אל בעל הטורים שמתי מגמתי ואחריו נמשכתי בעבותות האהבה כי הוא קבץ רוב הדעות שהיו לפניו יותר מכל הפוסקים. ואני אדרוך בסדורו ובלשונו וכל מה שכתב אשר לא נפלו עליו חלוקה על הדרוש ההוא לא אכתוב ואעביר עליו כי אין כוונתי לחזור מה שכתבו האחרים. אמנם בכל דרוש אשר נפל בו מחלוקת בו אשים דברתי ואחלק דבורי בכל דרוש לשלשה חלקים:

החלק האחד בו אקבץ כל הדעות וכל דברי החכמים המתנגדים זה לעומת זה אשר הם נמצאי' בחבורי' אשר תחת ידינו. ובראשם רב אלפס משנה תורה מרדכי סמ"ג עמודי גולה אור זרוע הטורי'. שבולי הלקט הרשב"א הרוקח. גם לא אכתוב כל החדושי' אשר נמצאים בפוסקים אלו מאין חולק עליהם רק לפעמים בחדוש גדול ובחלק השני אכתוב בכל דרוש ודרוש ההסכמה וההלכה אשר פסקו גדולי אשכנז וצרפת אחר מי יש להשות לנהוג דאם לא כן תהיה פעולתי בלתי סבה תכליתית. ובחלק השלישי אכתוב ואביא בכל דין ודין כל הספקות אשר נמצאו בתשובו' אשר נחקקו ונתחדשו מזמן קרוב אשר לא ימצאו בפי' בפוסקים הנזכרים ובפרט מתשובו' גדול בדורו אשר הרביץ תורה לרוב מהר"ר יעקב מולן זצ"ל. גם מיתר גדולי המורים. ומהפעולה הזאת יתפשטו שלש תועלות עצומות:

האחת שיצא הדורש כל הדעות הנופלו' בכל דרוש כולם יחד בלתי חפוש וחקירה ואף אם לא ימצאו ספרים אצלו זולתי זה הספר כאשר יסתפק האדם בזה הספר עם חבור אחר אי זה שיהיה בודאי ימצא מרגוע לנפשו ולא תסבב דעתו לפוסק אחר:

התועל' השני כי אשר האדם נבוך ולא ידע להטות ימין או שמאל לרוב הדעות ימצא בחבור זה אחרי מי שימשוך ולא תהיה כוונתו ברצוא ושוב ויכון הדרך הישר:

והתועל' השלישי שימצא הרבה דינים פסוקים אשר לא ימצא בחבורים אחרים כי לא היתה לאל ידם לכתוב כל הספקות האפשרים ליפול בתורה שבעל פה לרוב עומק' כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. וכלל אתן ביד המעיין בזה הספר במקום אשר לא כתבתי שם הספר מן הלשון אשר אני כותב הוא לשון הטורים. גם כלל אחר אתן. שאם לפעמים בדרושים לא אכתוב כמו נוהג העול' וימצ' בדרוש ההוא דעת רבי' אשר אבי רבינו יעקב בעל הטורים ראוי שתדעו כי האשכנזים נמשכים על הרוב אחר דעת רבינו אשר ולכן פעמי' נסמכתי על הכלל הזה ולא כתבתי בכל מקום כמי ההלכה ואני יעקב ברוך בן מורינו הרב ר' יהודא לנדא אשכנזי שנסתי את מתני ואקרא בשם ה' ידריכני בנתיב יושר. יודעני פשר. כי קראתי שם הספר הנותן אמרי שפר. אגור בן יקא מג' טעמים האחד כי אגור מפני האף