האגור סט

והבא לצרף את הפת לאחר אפיה כשלשו שלא כשיעור ומצרפו עם הכלי כדי להפריש חלה על זה כתב ה"ר אביגדור שצריך שלא יהא הפת יוצא מלמעלה מאוגני הכלי שמה שעולה ויוצא למעלה מאוגני הכלי אין מצטרף והר"מ כתב דוקא בדיעבד טוב לעשות כן לצרפו בכלי כשאר ימות השנה אבל לכתחלה לא דראשי' עריסותכם אמר רחמנא בעודה עסה אבל בפסח ובכל י"ט שמשקרא עליה שם אסור לטלטלו וגם שאין שורפין קדשים בי"ט הואיל ולא אפשר בענין אחר מותר שבה"ל:

(תשסח) אין מתחילין להתעסק בבצק של מצה ביום י"ד אלא אחר שש שעות ואיתא בתשובות מעשה באחד שאפה מצה קודם ד' שעות וכבר ביער חמצו ואסרו רבותינו המצות דאיתקשו לפסח וכיון דפסח אינו אלא מו' שעות ולמעלה אף מצה כן. וכ"כ רש"י דהוי אסור דאורייתא דהא הוקשו מצות לפסח ובתשובות הגאוני' מצאתי דבדיעבד כשרה ובשם רב מתתיה גאון כתב שיאפה הכל מע"ש משום טורח י"ט שבה"ל אבל רבינו שמואל הכהן התירה אך לכתחלה יש להזהיר משום דחביבה מצוה בשעתה. וראבי"ה הביא ראיה מן התוס' יוצאים במצה ישנה ובלבד שיעשנה לשם פסח ונראה דבירושלמי פליג אתוס' ואסר אפי' עשאה לשם פסח וכיון דבירושלמי אסר ראוי להחמיר שלא לעשות קודם חצות ובשעת הדחק שלא ימצא לאפות ליל פסח משום איד של עובדי כוכבים ראוי לסמוך על התוספתא להתיר ומ"מ יעשה שלשה מצות בליל פסח משום חביבה מצוה בשעתה וכ"כ רב מתתיה ז"ל והשיב ה"ר יהודה הכהן שטוב לעשות המצות בליל שני משום חביבה מצוה בשעתה ורב האי גאון כתב מנהג אבותינו לבער חמץ מע"ש לאפות מצה לאכלה וגדר גדרו קדמונינו שלא יבא לידי אסור ובמוצאי שבת אופין מצה כתקנה ואנו אין לנו אלא מנהג אבותינו לאפיה מע"ש ולא לטרוח באפי' בי"ט עכ"ל. והרא"ש היה אופה מצות מע"ש. ואני ראיתי בברצי"לונה שהמדקדקין היו אופין כל מה שהיו צריכין במועד מקודם המועד שאם תתערב עם המצות משהו חמץ יתבטל קודם זמן אסורו לה"ט. ובשם רב מתתיה שיאפה למוצאי שבת ובשם רב האי גאון מצאתי שכתב ולכן אין לנו אלא מנהג אבותינו לאפות מע"ש ולא לטרוח באפי' בי"ט וכ"כ בעל הדברות ז"ל וכ"כ רא"ם וכן ה"ר מאיר ז"ל וכ"כ מורי יעלה ז"ל משבה"ל. רבינו שמשון משנץ אסר לאפות המצות ביום ששי כשחל ערב פסח בשבת וכן משמע משם רב יהודאי גאון וכן מצאתי בשם ר"ת דאסור משום שמא יאמרו פסח הוא משבת שעבר ויש ראיה להתיר גם מן מהירושלמי מרדכי. ואני המחבר שמעתי ממורי אבי זצ"ל שאמר בשם מהרר"י יעקב מולן שנהג להתחיל בעשיית המצות בערב פסח אחר חצות ולא מקודם וכן נהג אחריו אבי זצ"ל וכשחל ע"פ בשבת הנהיג לאפות הכל מע"ש אפי' הג' מצות המשומרות ורוב העולם נוהג לאפות הכל אפי' קודם ערב פסח:

(תשסט) אין לשין את המצוה ע"י חרש שוטה וקטן וכן איתא בשאלתות לשה עובדת כוכבים העסה או חרש שוטה וקטן דלאו בני שמור ננהו אע"ג דאפאה ישראל בר דעת ועבד זה שמור משעת אפיה לא נפיק בה י"ח וכ"כ רב כהן צדק ורב האי גאון כתב מצה שאפאה עובדי כוכבים בפני ישראל ע"י שמור כתקנה מותר לאכלה ובעלי מעשים וחסידי' מחמירי' על עצמם כגאונים המחמירי' ולשין בעצמן אופין לה"ט ובה"ג כתבו עבד ושפחה דלא טבלי אסרי למילש מצה ביום ראשון אבל שאר יומי שרי והכי חזינן לרב כהן צדק ז"ל כן איתא בתשובת הגאונים שבה"ל:

(תשע) כתב רב אלפס לא אסרו סריקי' המצוירין אלא לבעלי בתים שאינן בקיאין בציורין ויבא להשהות עליהן אפי' אם יש להם דפוס שממהרי' לעשותם וכ"כ הרמב"ם והרא"ש היה נוטה לאסור אפי' לנחתומין:

(תשעא) פסק גדול בדורו מה"ר יעקב מולין כשחל ע"פ בשבת יתענו הבכורות ביום חמישי לפניו אכן מורי אבי ז"ל לא הנהיג כן אלא שלא להתענות כל עיקר הואיל ונדחה נדחה מאחר שאינו אלא מנהג:

(תשעב) מצה שנאפת עם חמץ בתנור כתב ר"ת דמותרת דריחא כהאי לא מצינו שיאסר כל הפת ויש אוסרין אם נגעו זה בזה דדמי לפת חמה וחבית פתוח' ולדעת הרא"ש דשרי אפי' מצה שנמצאת בה חטה בקועה נראה דה"נ שרי לה"ט:

(תשעג) נשאל גדול הדור מהר"י מולין ז"ל אם מצטרפין שהיות בבצק לשעור מיל אם לא והשיב דאין מצטרפין והביא ראיה מטיף טיף אפי' כל היום כולו אי אפשר להחמיץ לאו דוקא כל היום כולו אלא אפי' שנים או שלשה ימים ואמאי לא מצטרפי ההפסקות עכ"ל:

(תשעד) מי פירות אין מחמיצים ורבו בו הדעות לרש"י אין מחייבין על חמוצו כרת אבל חמץ נוקשה הו' אפי' במי פירות לבד אסור ללוש ולרב אלפס אפי' במי פירות עם מים מותר ללוש מליל ראשון ואילך ויש אוסרין ללוש במי פירות עם מים אף מליל ראשון ואילך אבל קטוף שמקטפין בהן את העיסה בשעת העריכה מתירין מליל ראשון ואילך אבל בליל ראשון ושני אין יוצאין בהן ידי חובתן דהוה ליה מצה עשירה:

(תשעה) ובימי ביצים היה מסתפק רש"י אם מחמיצין ור"ת היה מתיר ולזה