האגור סו

(תשלח) אחר שהגעיל הכלים ביורה ממלא היורה הגדולה מלאה מים ומגיעל' כמשפט הראשון ושוטפה בצונן וכ"כ רב האי גאון ורש"י כתב שהיורה שמגעילין בה א"צ לחזור ולהגעיל ובלבד שישליך ממנה המים כשהם רותחין קודם שישקטו המים מרתיחתן שלא תצטנן בתוכם ותחזור ותבלע וידיחנה מיד בצונן ור"ת כתב שאין להגעיל אלא בקדירה שאינה בת יומא דאין להגעיל אלא במי היתר ובעל התרומה כתב אומר מ"ו רבינו ז"ל שמותר להגעיל אפי' כלי בן יומו שנשתמש בו ע"י רותח חמץ באותו היום משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם של היתר קודם שיגיע האסור דטעם חמץ נכנס בקער' ומן הקער' במים ומיהו צריך להזהר שלא יגעיל ערב פסח אחר ד' שעות כי אם כלים שאינן בני יומן וה"ר ישעיה כתב י"א שצריך להגעיל היורה תחילה וי"א שלאחר שהגעיל בתוכה הכלי' צריכה הגעלה יש שמתירין משום נותן טעם בר נותן טעם וטורח עלי לכתוב דבריהם והנכון בעיני שאע"פ שהיורה אסור מותר להגעיל לתוכה כלים ואם הוגעלה היורה תחלה אינה צריכה הגעל' פעם שנית ונהגו להגעיל הקערות וכן הכפית בכלי ראשון ולא כדברי בעל הדברות וכן הורה מ"ו יעלה ז"ל:

(תשלט) רש"י הורה להגעיל כל הסכיני' בין גדולים ובין קטנים ברותחין ור"ת כתב הגדולים בעי לבון כדאיתא בירושלמי וכן רבינו ישעי' שב"ל:

(תשמ) הא דתנן בשלהי עבוד' כוכבים הסכין שיפה היא טהורה פירש"י שיפה לוטשה באבן של נפחים ויש מפרשים שיפה משפשפן בבגד צמר שאינו חלק ואין נראה לי כן אלא כמו שפי' המורה רש"י שבה"ל:

(תשמא) כתב ראבי"ה ראיתי כתוב בתשובות הגאונים כשמגעילין צריך להשהות בו עד שתפלוט יפה וכמו זה כתב האלפסי ואנו רגילין למהר להוציאם מרדכי:

(תשמב) אמר המחבר אכתוב סדר הגעלה בקיצור כפי אשר נהגו חכמי אשכנז בתחל' קודם שיגעיל הכלים מנקה היטב כל הכלים בפנים ובחוץ מן החלודה. וידקדק היטב אם יש טלאי בכלי שנדבק בו מאז שנשתמש בכלי אין להגעילו אך בהשרת הטלאי ואם יש שם כלי שיש לו נקבים דקים ולשם יש חלודה שא"א להסירה להגעילו וקודם ערב פסח נהגו להגעיל ומכינים יורה גדול מנוקה היטב מן החלודה בפנים וא"צ להגעילה מתחילה אם לא שהיה מגעיל אחר זמן איסור חמץ וימתין עד שירתחו המים היטב ושיעלו אבעבוע' ואחר כך יתחיל להגעיל ויתחיל כסדר הזה בתחלה יגעיל כלים שמשתמשין בהן על הרוב בצונן כצלוחיית וכוסות של מתכת ודומיהן ואח"כ יגעיל כלי' שמשתמשין בהן בחמים בכלי שני כגון קערות וכפות ודומיהן ואחר כך יגעול הכלים שמשתמשין בהם בכלי ראשון כגון קדירות ויורות ודודים ודומיהן ויזהר שלא יניחו המים מרתיחתם ואם הניחו ימתין תמיד עד שיעלו אבעבועות כשמכניס הכלי בצבת ירחיב הצבת כדי שיסבבו המים כל הכלי וכשמוציא הכלי המוגעל מן המים הרותחין ישפוך של הכלי בפנים ובחוץ מים קרים ואח"כ אם יש לו כלים גדולים שאינ' נכנסים ביורה ירתיח לבינה או אבן באש עד שתהיה חם מאד ויתן האבן על הכלי או בצבת ומחזיקו למעלה מן הכלי ושופך עליו מים ממי הרותחין שביורה ויעביר האבן על הכלי עד שהמים יעברו על הכלי וזה חשוב כמו הגעלה. וכן נוהגים להכשיר בזה האופן כל כלי עץ הגדולים והשלחנות ודומיהן ואח"כ לוקח אוד שורף מן האש ומכניסו ביורה גדולה שבה המים הרותחים עד שיעלו המים על גבותיה ושופך אח"כ המי' והוא ג"כ נגעלת ודיני הכלים הראוים להגעיל ואיך יגעילם אכתוב בקיצור. הסכינים קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא וכן מחמירין בעלי נפש מאשכנז אבל הלכתא אידי ואידי ברותחי' ובכלי ראשון אך צריך לנקות הנציב היטב מחמץ שבחוריו ובסדקיו. המדוכות של נחשת או ברזל נוהגים להגעיל ואם חוששין שלא יתקלקלו ראיתי המחבר את מורי חמי מה"ר אברהם זכ"ש ז"ל נוהג ליתן בתוכו גחלים בוערות ולסבב המדוכה בחוט סביב בחוץ קשור ולשהות הגחלים בתוכו בוערות עד שהחוט בחוץ ישרף ודיו ומדוכות של אבנים ראיתי שגוררין המדוכה בפנים בברזל מכל וכל ואח"כ מגעילן ודיו וכן עושין לכלי האבנים שקורין לאביד"זה ודי להם האגני דלישה שהן של עץ שנותנן בו השאור בשעת לישה אין נוהגין להכשירם ומנהג לנקותם היטב וליתנם לאינו יהודי עד אחר הפסח עכ"ל המחבר:

(תשמג) כתב רב אלפס משהי למאני בגו יורה עד דפלטי וכתב ראבי"ה מי יודע לשער שעור הפליט' אולי ישהה בתוכם וחוזר ובלעו לכן ירא שמים הרוצה להגעיל הרבה כלים ביחד ישהה לכליו מעת לעת לתשמישן דכיון דטעם שלהם פגום אין אוסרין רק שיגעיל בזמן ההיתר קודם שעה חמישי דלאחר אסורו אין פגימתו מותרת והרא"ש כתב דקודם זמן אסורו יכול להגעיל אפי' כלי בן יומו אפי' אין במים לבטלו:

(תשמד) כתב רשב"ם שצריך להגעיל תחלה היורה שמגעילין בה שאר הכלים וכ"פ רש"י וכן הורה ריב"א וכן יש בתשובות הגאונים והרא"ש כתב דדין היורה כדין שאר הכלים שאם אינה בת יומא או אפי' שהיא בת יומא והוא קודם שעה ששית א"צ להגעילה תחלה:

(תשמה) מאורז ומדוחן ושאר מינין