האגור נז

לכל ואם בא מחוץ לתחום אסור לאוכלו למי שהובא בשבילו אבל מותר לטלטלו ואחרים מותרין לאוכלו ולערב צריך להמתין מי שהובא בשבילו כדי שיעשו לרב אלפס. וכ"כ בעל התרומה ולרבינו יצחק בר' שמואל א"צ ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. ואם הוא ספק אם בא מחוץ לתחום אם לארש"י מתיר ולדברי הגאונים אסור. וכתב הרשב"א דאף לדברי הגאונים אין לאסור אלא באינו יהודי שאינו שרוי עמו בחצר דאיכ' למיח' שמא חוץ לתחום הביאן לה"ט:

(תרלה) הרשב"א בתשובותיו סי' כ"ג התיר בני יונים קטנים שהובאו לישראל משובכי' שבעיר למי שלא הובאו בשבילו ע"כ:

(תרלו) נשאל הרשב"א אם בני ביתו נקראים בשביל ישראל אחד והשיב דאסור מאחר שהם מאוכלי שלחנו גם בזה יש לגזור שמא יאמר לו לך והבא כך שמעתי תשובת הרשב"א סי' רצ"ח:

(תרלז) כתב רבינו ישעיה מותר לכבות את הבקעת כדי שלא יתעשן הבית והקדרה. ומותר לכבו' את הדלקה משום הפסד ממון ורב אלפס כתב אסור לכבות את הבקעת בין לחוס עליה בין שלא יתעשן הבית בין שלא תתעשן הקדרה הכל אסור ומדברי רבי ישעיה נראה דהכי איתא בירושלמי אין מכבין את הבקעת ואם בשביל שלא תתעשן הבית והקדרה מותר. שבה"ל:

(תרלח) מותר לשלוח ביום טוב דורון בין מנות של תבשיל הראוין לאכילה כו'. ורב אלפס מתיר אף בתבואה והראב"ד אוסר וכן הרא"ש. ר' חייא ור"ש היו שוקלין מנה כנגד מנה בי"ט. כתב רב אלפס לא קיימא לן כוותייהו אלא כרבנן דאמרי אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. וכ"כ בעל הדברות אבל רבינו ישעיה פסק הלכה כר"ש וכ"פ גאון אחר. שבה"ל:

(תרלט) משמע מתוך דברי ה"ג דכשאין לחוש למחובר ולמוקצ' שרי ליקח אפי' מן עובד כוכבים הרגיל אצלו ולכאור' משמע כן וראב"ן כתב לאסור ויש תשובות שכתבו להתיר ויש שכתבו לאסור שמא ירבה בשבילו להביא כיון שרגיל אצלו מרדכי פ"ג דביצה:

(תרמ) רשב"א אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח. סכום מקח פירש"י בדינר או בשני'. ואין נראה אלא כדפי' ר"ח וה"ג כגון שיאמר לו תן לי עשרה אגוזים וכבר נתת שלשים וא"כ אני חייב לך מנה ור' שמעון אומר ובלבד שלא יזכור לו סכום מקח שלא יאמר תן לי אגוזים בג' פשוטים וכבר נתת לי כך ואני חייב לך מהכל י"ב פשיטים אבל סכום מנין שרי ויש להזהר שלא להזכיר אפי' סכום מנין לפי שדומה למקח וממכר תוספות פ"ג דביצה:

(תרמא) כתב ראבי"ה דמנהג כשר למדוד מערב פסח לצורך ליל ב' של פסח כשאופין מצות ואע"ג דקיימא לן כרב באסורי בהא קיימא לן הלכה למעשה כשמואל וראב"ן פסק ורב מרדכי פ"ג דביצה:

(תרמב) לשון אבי העזרי כתב בספר א"ז מעשה היה שבא עובד כוכבים לקחת משכון מיד ישראל בי"ט וכבר היה פדוי מעי"ט. ואני המחבר אסרתי כי שעטנז אסור לטלטל בי"ט הואיל ואינו ראוי ללבוש והוי כלאים. וחלקו עלי רבותי והשיבני מורי רבינו שמה' ערבי' עלי דברי דודים מותר לשלוח לעובד כוכבים על יד עובד כוכבים בי"ט אם ישלח לשלוח לו אבל לא ע"י ישראל ומשכונ' שאנו אוסרין להחזיר בשבת וי"ט משום דמחזי כמשא ומתן אם לא מפני הדחק לעובד כוכבים אלה אנו מתירין ע"י עובד כוכבים ושעטנז אינו אסור לטלטל דתורת כליו עליו. מרדכי פ"ק דביצה:

(תרמג) כתב בספר המצות יש רוצים לאסור לבשל בקדרה חדשה בי"ט בתחלה וצריך לתת האש מעי"ט ויש לחלק בין קדרות שלנו לכיר' אמנם ראבי"ה כתב דאפי' לשפות קדירה חדשה אצל האש בלי מים אסור מרדכי פ"ד דביצה:

(תרמד) מפתח שסוגר בו האוכלין שירא להניח בבית יכול להוציאו עמו. וכתב רבינו שמואל דדוקא להוליכו בידו אבל ברצועות כדרך חול לא. ואין נראה לחלק:

(תרמה) חותמות שבכלים כגון שידה תיבה ומגדל שהכסוי קשור בהו בחבל יכול להתירו ולחתכו בסכין או להתיר קליעתו. וכתב הרא"ש דוקא בנין קשירת חבל וכיוצא בו אבל פותחת של עץ ושל מתכת אסור להפקיע ולשבר דבכלי נמי שייך בנין וסתירה ובסמ"ק כתב ובשבירת פותחת הכלים נחלקו בו ה"ר אליעזר ממיץ אוסרו וה"ר שמשון מתיר ומיהו ע"י עובד כוכבים יש להקל. לה"ט. אמר שמואל חותמות שבקרקע כו'. כתב ראבי"ה דהלכה כשמואל דאמר אין בנין וסתירה בכלים ומטעם זה מותר לחתוך ולהפקיע קשרי השפוד שקושרין בו הטלה ולפעמים מהדקין אותו בחוט וקרוב הדבר שאף בשבת מותר מורי ה"ר מרדכי ראה בבית מהר"ם שהיו נוהגים לחתוך לפניו בשבת הקשרי' שהיו בשפוד מרדכי פ"ד דביצה. וכ"פ ה"ר שניאור בר יהודה. וכן מותר לחתוך אגד גדיים ועופות מקולסין וחוטי תפורים משבה"ל:

(תרמו) רבן גמליאל אומר מותר לכבד בי"ט בין המטות במקום שאכלו משום פירורין אבל בשאר הבית אסור. ובשבת אפילו בין השמשות אסור. ורבנן פליגי עליה ואוסרין הכל והלכתא כוותייהו ומיהו ר"ח ורא"ם פסקו דאפי' בשבת מותר לכבד בכל מקום כיון שמותר לרבץ והתוספות אוסרין לכבד ולזה הסכים הרא"ש:

(תרמז) מותר לכסות פירות או כדי