האגור מט

שיאסרו עליו והשר מקוצי היה מצריך תפיסת יד כדאמרינן בפ' כיצד משתתפין וכו' ואם לאו אוסרין עכ"ל סמ"ק:

(תקמ) כתב הרא"ש שני ישראלי' הדרי' בב' חצרו' ועובדי כוכבים דר בחצר בין אלו שני חצרות ויש פתח מחצר של עובד כוכבים לחצר ישראל יכולי' להוציא ולטלטל מחצרו של עובד כוכבים לחצרו של ישראל כיון שיש לעובד כוכבים דריסת הרגל על ישראל ומזה הטעם התרתי לטלטל החמין מתוך ביתו של דוד צענ"ר לתוך חצר העירונים ומחצר העירונים לבית ישראל גנ"ז נאם יעקב ווייל:

(תקמא) מותר להשתמש תחת הקורה וכנגד הלחי והני מילי בפתוחה לרשות הרבים אבל בפתוחה לכרמלית אסור בין תחת הקורה בין כנגד הלחי מפני שמצטרף לכרמלית שאצלו. והראב"ד התיר תחת הקורה אף בפתוח לכרמלית ולזה נטה דעת הרא"ש אבל מזכ' על יד בנו ובתו שאין סמוכין על שלחנו אפי' אם הם קטני' וע"י עבדו ושפחתו העברי' וע"י אשתו שאינו מעל' לה מזונו' אפי אין לה בית בחצ'. לה"ט. והרמב"ם פסק כשמואל דאמר גדולי' גדולים ממש קטנים קטנים ממש שאין יכול לזכותו ע"י קטן אפי' אינו מעלה לו מזונות והרא"ש לא כ"כ וטוב להחמיר כדברי שניהם שלא לזכות על יד בנו הקטן אפי' סמוך על שלחנו ולא על יד בנו ובתו הגדולים הסמוכים על שלחנו לה"ט:

(תקמב) כתבו רב אלפס וה"ג דלא מהניא זכיה דיד האשה כיד בעלה וכן כתב הר"ר פרץ. וה"ר ישעיה כתב דיכול לזכות על יד אשתו דהלכה כרבנן. משבה"ל:

(תקמג) וקטן פירש"י דלמ"ד משום קנין אין קטן זוכה את הערוב דלאו בר אקנויי הוא. ור"ת הקשה עליו ונראה כפירוש ר"ת שפי' וקטן אם הבית של קטן דלמ"ד משום קנין לא מהני דאין יכול להקנות להם דלא גרע משכירו ולקיטו דלקמן פ' הדר מרדכי:

(תקמד) כתב רש"י שצריך לשכור כל ערב שבת רשותו מן הא"י בחצר כדי להטריח הישראל שלא ידור עמו וילמד ממעשיו וגאונים אחרים כתבו שאין צריך ודי לו בפעם אחת בשנה. משבה"ל:

(תקמה) עובד כוכבים שאפשר לו לחזור בשבת אם הלך חוץ לביתו מבעוד יום אינו אוסר. ומהר"ם כ' כיון שיכול לבא עובד כוכבים בשבת אוסר:

(תקמו) בור שבין שתי חצרות ולא ערבו אין ממלאין ממנו בשבת אלא א"כ עשו מחיצה י' למעלה מן המים ויהיה טפח ממנו משוקע במים וא"צ ליגע בקרקע הבור או יעשה קורה רחבה ד' טפחים בפי הבור ולרש"י שרי אפי' המחיצה למעלה בפי הבור ובלבד שתהא עשייה לכך להתיר:

(תקמז) המבטל רשותו והוציא אחר כך מביתו לחצר בשוגג אין אוסר במזיד אוסר שהרי חוזר מהבטול שבטל. החזיקו בו כבר שהוציאו מבתיהם לחצר ל"ש מבעוד יום ול"ש משחשכה אינו יכול לחזור מבטולו. ורש"י פי' שאין חזקה מועלת אא"כ החזיקו משתחשך (תקמח) חצר שישראל ועובדי כוכבים דרים בו ובית אחד של ישראל אצל ביתו של זה ואין פתוח לחצר וחלון ביניהם אינו יכול לערב עמו דרך החלון שביניהם כדי להוציא עליו לחצר דרך בית שהוא הפתוח לחצר אבל אם פתח פתוח ביניהם מותר לרש"י. ולר"י אפי' פתח פתוח ביניהם אסור:

(תקמט) אם לא ערבו החצרות יחד וג"כ לא שתפו במבוי כתב הרמב"ם שאם ערבו בחצרות כל אחת לעצמה אז אין מטלטלין במבוי אלא בד"א ואם לא ערבה כל אחת לעצמה אז מותר לטלטל בכולו ובה"ג כתב בסתם אסור לטלטל במבוי בלי ערוב ולא חלק בין ערובו חצרו' לעצמן או לא. וזהו ודאי אי אפשר דאפי' רב דאסר לטלטל במבוי בלי ערוב מודה שאם לא ערבו חצרות עם הבתים דשרי' והתוספות פסקו שאין הלכה כרב ושרי לטלטל בכל המבוי אפי' אם ערבו חצרו' עם הבתים וכן יראה דעת רב אלפס שלא כדברי רבלה"ט:

(תקנ) בני חצר שגבו קמח לערוב ונאפה מבעו"י ולא הספיקו לברך עליו עד שחשיכה או ששכחו לברך עליו בתשובות הגאונים מתירין לטלטלו הואיל וגבו ואפו אותו לשם ערוב והר"ר אביגדור כהן כ' אם הקנהו לו בין השמשות לא מהני דתחלת ערוב הוי בין השמשות שבה"ל:

(תקנא) בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומלח לא כפרש"י שפי' ערובי תחומין וערובי חצרות אלא ערובי תחומי' דוקא בפת כדמוכח לקמן פ' הדר מרדכי:

(תקנב) בתשובות הגאונים בה"כ שאין בו דיורי' א"צ לערב עם שאר בני חצר ואע"ג דאכלו ושתי ביה האכסנאין. ורבי ישעיה כתב דוקא אם לא שבתו שם אורחים אבל אם אוכלים וישנים שם אורחים צריכים לערב שבה"ל:

(תקנג) ההוא ינוקא דאשתפיך חמימי יש רוצים להתיר לומר לעובד כוכבים בשבת להביא ספר דרך ר"ה כדי ללמוד בו כי היכי דשרינן הכא לומר לעובד כוכבים לצורך מצות מילה להבי' המים דרך רשות הרבים ולא נראה לר"י דדוק' לצורך מילה דהיא גופה דחי שבת התירו אמירה לעוב' כוכבי' אבל לצורך מצוה אחרת אפי' בכרמלית דרבנן א"א לעובדי כוכבים עשה וכ"פ רשב"א בתשובותיו סי' קפ"ה וכן נהגו כששכחו להבי' החומ' לבה"כ שהולכין עשר' ומפטירין באותו בית שהחומש שם. ובספר אבי"ה כתב ר' יואל להתיר לומר לאינו יהודי להביא האתרוג אפי' מרחוק בי"ט היכא דאיכא אונס שלא היה להם אתרוג משום דתחומין דרבנן. ורבינו שמשון השיב