האגור מח

הם וטעמא משום דבעלי חיים מוקצי' הם כגרוגרת וצמוקין ור' שמשון פי' דהיינו דוקא בנולדו בו ביום משום דלא חזי לשחק בהן את התנוקות ודבריו אינם עיקר מרדכי פ"ג דשבת:

(תקכו) של בית רבן גמליאל לא היו מקפלין כלים לבנים שלהם מפני שהיה להם להחליף יש מוכיחים מכאן שאסור לקפל הטליתות שבת כיון שאין בדעתו להתעטף בו ביום. ואע"פ שמצות ציצית כל היום כיון שלא נהגו בכך ואין בדעתו להתעטף הוי כמו שיש לו להחליף שבולי הלקט:

הלכות עירובין (תקכז) ארבע אמות שנותנין לאדם ברשות הרבים מוסיפין עליהן אלכסונן שיהיו ה' אמות וג' חומשין ומיהו פרש"י שאין לו אלכסון אלא לאלכסון העולם אבל לרבוע העולם אין לו אלא ד' אמות ור"ת פי' שלכל צד יש לו ה' אמות וג' חומשין. והרמב"ם חלק שבתוך ד"א מותר לטלטל מד' עד ה' אמות וג' חומשין פטור אבל אסור. אבל מכאן ואילך חייב חטאת. ואינו יודע למה אמר בשיעור אלכסון פטור אבל אסור כיון שנותנים לו אלכסון מותר בו לכתחלה:

(תקכט) היה קורא בספר על האסקופה ונתגלגל ראש האחד מהספר מידו ונשאר ראש השני בידו גוללו אצלו אפי' נתגלגל חוץ לד"א אפי' בר"ה ואפי' באסקופת רשות היחיד. והרמב"ם כתב דוקא בתוך ד"א אבל נתגלגל חוץ לד' אמות לא והרא"ש לא כתב כן. הרמב"ם כתב כחכמים אפי' היה בית ארוך מאה אמה וגג ארוך ק' אמה לא ישפוך על פי הגג ועל פי הבית אלא שופך על הגג והם יורדין לבית והרא"ש לא כ"כ. לה"ט:

(תקל) נכון להחמיר ולהזהר מאותן בתי כסאות שהן על המים. אם לא עשה להם מחיצה לשם מים ושתכנס מן המחיצה לפחות טפח במים אך אותן בתי כסאות שהם בחפירה בקרקע ושל שני שותפין היה נראה דאסור עד שערבו וה"ר יעקב היה מתירם דיש למצא היתר משום דצואה מקום פטור הוא ודעת הרב נוטה שכך שמע מפי רבו הריב"א מרדכי פ"ט דשבת:

(תקלא) פרוץ כעומד מותר ובלבד שלא יהיה במקום אחד פרוץ יותר מי' אבל עומד י' מותר מפני שהוא כפתח ואם עשה הפתח אפי' בשירצה יותר מי' מותר וכתב הרמב"ם ובלבד שיהא העומד מרובה על הפרוץ ר"י פי' אפי' לא נעץ אלא ד' קונדסין בד' רוחות ועשה צורת הפתח על גביהן שרי:

(תקלב) מעמידי הקורה אינן צריכות להיות חזקות אלא כדי לקבלה ולא כדי לקבל אותה וחצי לבנה והרא"ש לא כ"כ:

(תקלג) כתב הרמב"ם מבוי שאין ברחבו ג' טפחים א"צ תקון לחי וקורה שהוא כסתום. והר"מ מרוטנב''ורק כתב שאם אין ברחבו ז' טפחים א"צ שום תקון וכ"כ הראב"ד ולזה הסכים הרא"ש לה"ט. מבוי שאינו רחב ד' טפחים א"צ כלום והמיימוני כתב מבוי פחות מג' א"צ כלום. דפחות משלשה כלבוד דמי מכלל דפחות מארבעה צריך. ושמא מספקא ליה אי הלכתא כאביי אי לא מיהו נראה לי כמו שכתבתי לשון הר"ם מרדכי פ"ק דערובין:

(תקלד) לחי הבולט מדופנו שלמבוי פחות מד' אמות נדון משום לחי פירש"י ואף ע"ג דלאו לשם לחי הוקבע משום דקיימא לן כאביי דלחי העומד מאליו כשר אבל ר"ת פסק דלית הלכתא בהא כוותיה ולמ"ד דיע''ל קג"ם היא לידה דפליגי אביי ורבא בימי לידתה שאינה רואה בהם בפרק בנות כותים ותניא התם כוותיה דאביי ואין מביאי' ראיה שלא להכשיר' לחי העומד מאליו דהא רב הונא ודאי כאביי סבירא ליה לקמן בשמעתין בלחי העומד מאליו דהוה לחי. מרדכי פ"ק דערובין:

(תקלה) פסק מהר"ם דמותר לעשות הלחיים מסיד וכן צורת הפתח. ועוד פסק דהלכתא רחבה אע"פ שאינה בריאה דהלכה כדברי המיקל בערובין ודלא כדברי האלפסי מרדכי פ"ק דערובין. וכן התיר מהר"י מולן בתשובותיו אף ע"ג דתימ' היה בעיניו:

(תקלו) פעם אחת נשברה הקורה בשבת והתרתי לטלטל בתוכה באותה שבת דעיירות שלנו כחצרות עכ"ל מהר"י ווייל ומהרר"י מולן אסר:

(תקלז) רשות הרבים עצמו דהיינו רוחב שש עשר אמות ומפולש משער לשער וששים רובא עוברין בו אינו ניתר אלא בדלתות. והר"ש פי' דא"צ לנעול בלילה אבל צריך שיהיו ראוין לנעול היו משקעית בעפר מפנה אותן ומתקנן לנעול ואין נראה כן מסוגית הגמ'. ור"י כתב מבוי שרחב י"ג ושליש ושני ראשיה מפולשין לרשות הרבים הרחבה י"ו אמה דינו כרשות הרבים וצריך דלתות לה"ט:

(תקלח) כתב הרשב"א שיש רשות הרבים אע"פ שאינו רחב י"ו אמת ואין עוברים בו ששים ריבוא כגון סרטיא ופלטיא כדאיתא בשבת ודרך שהולך ביושר ופוגע ברשות הרבים כדמוכח בפ"ק דערובין תשובות הרשב"א סי' קפ"ה:

(תקלט) פסק ר"י על הבחורים המלמדי' הדרים בחדרים לבדם לא מבעיא אם אין להם אלא פתח אחד לרשות הרבים אלא אפי' יש להם יותר אין צריכין לערב כיון שאפותן ובשולן א'. ועוד שאי בעל הבית משאיל להם רשותן כדי