האגור מא

בשבת עצמה יכול להתענות:

(שמט) כתב הרא"ש מי שכותב לעצמו ספרים דרך למודו מותר לכתוב ערב שבת כל היום:

(שנ) רבינו תם ז"ל פי' הטעם למה אסור לעשות מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה משום כבוד שבת וי"ט שמוסיפי' מחול על הקודש דווקא מלאכת הדיוט אבל מלאכת הקדש כגון כתיב' מותר וכן כתב רב ישעיה משבולי הלקט:

(שנא) פסק הר' יוסף שאסור לומר לעובד כוכבים בערב שבת תעשה מלאכה זו בשבת מפני שהוא כמסייעו וכן הוא בספר התרומה ובספר מצוה גדול פסק דמות' לומר לעובד כוכבים בע"ש וליתן מעות שיקנה מה שירצה ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת מרדכי פ"ק דשבת:

(שנב) כל דבר שאסור להשהותו ואם עבר ושהה או ששכ' ושהה אותו במקום שלא היה לו לשהותו אסור לכל אף למי שלא שהה אותו והרמב"ם חלק בשבת בין בשל כל צרכו ובין אם מצטמק ויפה לו. ובשלא בשל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת וכשמצטמק ויפה לו התיר ואיני יודע למה חלק ביניהם:

(שנג) פירש רשב"ם כל מה שאמרו הטמנה דוקא שלא הגיע למאכל בן דרוסאי ור"ת פי' שיותר יש להחמיר בהטמנה מבשהיה לפי שמטמין לצורך מחר וצריך חמום טפי שלא יתקררה לכך חיישינן טפי ואפי' נתבשל כמאכל בן דרוסאי. ל' הטורים ובדברי קצת גדולי ישראל והר"ר משה מכללם אפי' השהוי בתנור ואפי' גרוף וקטום אסור ואפי' נתבשל כל צרכו אם הוא מצטמק ויפה לו. והתבשילים שאדם נותנן בתנור מערב שבת לאכול בשבת מצטמק ויפה לו הוא ומ"מ ליתנו בתוך התנור לכתחלה לעולם אסור לדברי הכל תשובות הרשב"א. וכתב הרא"ש יש נוהגים לעשו' חפירה גדולה אצל מקום האש מרוצפת בלבני' סביב ומסירין אותה וגורפין אותה ומטמינין בהם את הקדרה ומכסין אותה ומביאין ראיה. ויש לחלק. ההטמנה שמטמינין רוב העולם שמניחי' הקדירה על גבי הכירה ומכסין אותה וסביבותיה בבודים איני יודע טעם להתירדאעפ"י שמותר להטמין בכסוי כיון שיש תחת הקדר' אש שמוסיף הבל אסור דאמ' רבי זירא קופא שטמן בה אסור להניחה על גבי גפת של זתי' אלמא אע"ג שטמן בהיתר כיון שנתנה על גבי דבר שמוסיף הבל אסרו כ"ש שהוא אסור כשהקדרה נתונה על גבי האש וגם על ההטמנה של הרא"ש יש לפקפק מהא דקדרה שטמן וכו' אלא שהוא היה מחלק להיתר כיון שאינו דרך הטמנה לשון הטורים:

(שנד) השיב גדול הדור מהר"י מולין תנור סתום המרדכי מתיר לסותרו בפרק במה טומנין וספר אגודה אוסר משום סתירה וראיתי מורה ע"י כוכבי' או תינוק כדאפש'. ובדליכא כל הני אפי' ע"י ישר' וכמדומ' לי שכן ראיתי בתוספו'. ולחזור ולסותמו אם יש בו גחלים לוחשו' שמא הוי פסיק רישיה אבל ע"י עובד כוכבי' מנהג פשוט להיתר וע"י ישראל אם אינו סותמו לגמרי דילמא הוי שרי עכ"ל:

(שנה) רבינו אליעזר ממיץ אסר לומר לעובד כוכבים להוציא הקדירה בשבת כשנוגעת בגחלים וכל זה הגון הוא כי דבר שאינו עושה אינו אומר לעובד כוכבים ועושה שיבולי הלקט ואפש' שהישראל עצמו מותר להסיר הקדירה מעל הגחלים בשבת הואיל ואינו מנענע הגחלי' ואין מתכוין אליהם ואין מנדדן ממקומו. מרדכי פ"ק דשבת:

(שנו) כתב רבינו ישעי' האבני' שהאשה מכסה בהם הכירה מותר לטלטלן בשבת כיון שטמנה בהן בערב שבת וי"ט שחל להיות בערב שבת היה מקפיד רבינו יהודה ב"ר נתן להטמין דסבירא ליה דאסור דהוי כמו בנין ומפרש אחר כתב שאין להקפיד על כך. משבולי הלקט (שנז) וכשמדליק נר בשבת מברך להדליק נר של שבת ויש אומרי' שאין לברך עליו ונותנים טעם לדבריהם שאם היתה דלוקה ועומד' אין צריך לכבות' כדי לחזור ולהדליקה וגם לא להדליק אחר' ואינו טעם. ועוד אומ' ר"ת שאם היה דלוק ועומד שצריך לכבותה ולחזור ולהדלי' וכ"כ רב עמרם המדליק נר של שבת יברך ר' משולם כתב שאין לברך על הדלקת נר בשבת כאשר הביאו התוס' ולא מסתבר' כוותי'. יש חכמים שמצוי' לברך על הדלק' נר בשבת ויש מצוי' שלא לברך משום דחובה היא כדאמרי' הדלקת נר בשבת חובה אך נהגו לברך על פי ר"ת בארץ הזאת ואין דומה למים אחרונים חובה דלא מברכין משום שהן בשביל סכנה. ע"כ סמ"ק (שנח) כת' ראבי"ה שאין להדליק פחות משתי נרו' אחת כנגד זכור ואחת כנגד שמור. וגם אין לו לאכול בחצר ביתו בלילי שבת אלא צריך לאכול במקום שהדליק על שם וידעת כי שלום אהליך משבולי הלקט ואני המחבר אומר כי דבר זה להצריך ב' נרות אינו נזכר בשאר פוסקים ולכן אין העולם מדקדק בזה אבל אמת הוא כי נפש המקובלים מארץ אשכנז דקדקו בזה כי ראוי ומצו' מן המובח' לעשות כדי ליחד כנסת ישראל בהקב"ה הרמוזי' בזכור ושמור בדבור אחד נאמרו וביחוד אמתי. והמבין תשואות חן חן לו:

(שנט) כתב בהלכות גדולו' דקבלו' שבת תלוי בהדלקת הנר כיון שהדליק הנר חל עליו שבת. והתוספות כתבו שאין הדבר תלוי בזה ואפי' אחרי שהדליק לא חל עליו שבת אלא תלוי בתפל' של ערבית וכן כתבו הגאוני' שאין אסו' במלאכה עד שיתפלל ערבי' וכן כתב הר"ר