האגור מ

התנור ואם לא התנו בתחלה וגם לא באו יחד לומר שיקח הישראל יום אחד כנגד השבת אלא חלקו סתם. מבעיא ולא אפשיט' וכתב הרא"ש דספיק' דרבנן לקולא אבל מדברי הרמב"ם נראה לחומרא ל' הטורים:

(שמא) רבינו גרשום אסר הפת שנתנו אנשי הפיחה ליהודי' בשכרו ואסר אפי' בדיעבד כל שכר שבת. וכן פסק מהר"ם על היהודים הקונים המכס ומשכירים להם העובדי כוכבים לקבל המכר בשבת ונראה דבקבולת מותר והאיך דמי קבולת גבי מכס כגון שהשכירו כך לשתגבה כ"ה דינרים אתן לך כך וכך אבל לישב אצל העובדי כוכבים המקבל המכס אסור. קצרתי לשון המרדכ"י פ"ק דשבת:

(שמב) בספר התרומה התיר להשכיר בהמתו בהבלעה וע"י הפקר שצריך להפקיע האסור שביתת בהמתו. וכתב הר"ר פרץ ויפרש בשעת הפקר שאין מפקיר' אלא ביום השבת ונראה דאפילו בסתם נמי דעתו לזה שהרי אינו מפקירה אלא כדי להפקיע אסור שביתת בהמתו עכ"ל וכ' בספר המצות בשם הר"ר שמשון משנץ ומיהו אם אמר בהמתי קנויה לך מותר:

(שמג) בנתינת חטי' לרחי' בערב שבת סמוך לחשיכ' ר"ת פסק כרב יוסף דשרי. ולא נהירא לר"י אלא כמו שכתב רב חננאל שפסק כרבה וכן מסקנ' הרא"ש לאסור וכן נוהגין בכל מקום ע"כ מתשובת מורי מהר"ר יהודה לנדא זצ"ל:

(שמד) אם אין אדם ידוע בעיר לקבל הכתבי' אין משלחים אותן בערב אלא אם כן קצץ וברביעי ובחמישי מותר והרמב"ם כתב שאם לא קצץ לעולם אסור:

שמה) יש מפרשים דאין מפליגי' בספינה פחות מג' ימים קודם שבת משום אסור תחומין ולכן מתירין ההולך בספינה גדולה שמהלכת למעלה מעשרה לשון הטורים וכן כתב ר"ח ומשום הכי נהגו להפריש בים ור' ישעיה כתב דהאי מתניתין דאין מפליגין אליבא דבי' שמאי היא אבל ב"ה שרו והלכתא כוותיהו אפי' לא נכנס אלא עם השמש מותר. ועוד מצאתי כיון דשבת באויר מחיצות מבעוד יום יכול לחזור לביתו ולהכנס בה בשבת ולהפליג חוץ לתחום ולטלטל בכולה והוי לה כד' אמות. ואעפ"י שמותר להכנס בספינה מבעוד יום כדי להפליג למחר אסור לצאת ממנה אם הלכה חוץ לתחום וכן פי' ר"ת ורש"י ובדברי רשב"ם וה"ר נתן המכירי בשם רבו רבי' שלמה מצאתי שמותר להכנס בשבת בספינ' ולצאת חוץ לתחום ולטלטל בתוכ' כיון ששב' באויר מחיצו' מבעוד יום ועוד גדולה מזו כתבו דאפי' לא נכנסו מבעוד יום שמותר להפליג בשבת עצמו אך בזה לא נהירא לרבינו יצחק הזקן מייניפר"א. ורבינו יואל הקש' מפ"ק דשבת האמנם מצאתי דאין ראיה לסתור דברי רבותי. והר"ר אביגדור כתב הנכנס בספינ' מערב שבת אל יצא משחשיכה שאם יצא הימנה מחשיכה וירצה ליסע לא יכול עוד לחזור לתוכה דהוה ליה כיוצא לדעת חוץ לתחום וכן כתב גאון אחר משבולי הלקט. ורב אלפס כתב דטע' דאין מפליגין משום עונג שבת שכל ג' ימים הראשונים גופו משתבר ואין רוחו חוזרת עליו עד אחר ג' ימים ולכן מתירין בנהרות הנובעים שאינו מצטער ובה"ג כתב אם קנה שביתה בספינה מע"ש מותר להכנס בה אפי' בשבת ור"י אסר הכל אפי' בתוך התחום מפני שהוא שט על פני המים שהוא אסור לשון הטורים מצאתי בשם הר"ר ישעיה שהיה נכנס ועובר בשבת בעיר וני"זיאה באותן הספינות שעוברין משכונה לשכונה והיה אומר שהעובדי כוכבים המנהיגי' את הספינ' לעצמן הם מכונין ורבינו מאיר הקשה לו מרבן גמליאל שירד לנמל וכו' ובדברי הגאונים ז"ל שאם המחוז יבש שאין הספינה יכולה להתקרב ביבשה כדי שיעשו כבש מותר לירד במעבר היא ביצית קטנה שמעברת כמו בגשר. והר"ר אביגדור כתב שאין לכנס בדוגית קטנה אם היא שטה על פני המים וזזה ממקומה אך אם היא עומדת בארעא סמיכתא הוא. משבולי הלקט:

(שמו) ולענין דבר מצוה פירש ר"ת דבכל מקום שאדם הולך חוץ מלטייל חשוב דבר מצוה:

(שמז) הרמב"ם כתב מצוה שימנע אדם מן המנחה ולמעלה לקבוע סעודתו בערב שבת. ונראה דקודם מנחה אין לקבוע דע"ש סתם קאמר לשון הטורים. האלפסי פסק כלישנא בתרא דמחמיר ואסר אפי' בסעודה קטנה סמוך למנחה גדולה אבל ר"ת פסק כלישנא קמא דסתמא דתלמודא קאמר לה ואם כן דוקא סעודה גדולה כגון חופה וברית מילה סמוך למנחה גדולה אסורה להתחיל מו' שעות ואילך דהיינו חצי שעה לפני מנח' גדולה ואם התחיל אפי' לאחר מנחה זו אין מפסיקין עד הערב שיוכל להתפלל המנחה ביום אבל סעודה קטנה אינה אסורה להתחיל עד שתגיע המנחה קטנה סוף תשע שעות ומחצה:

מרדכי פ"ק דשבת:

(שמח) המתענה בערב שבת הלכתא מתענה ומשלים פי' אם ירצה ולא הוי כמתענה בשבת וכיון שיכול להשלים אם ירצה והוא קבל עליו בסתם וכל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית צריך להשלים עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית שישלים עם הצבור ומהר"ם כתב שיכול לאכול מיד אחר התפלה קודם שקיעת החמה שהוא מפרש מתענה ומשלים עד אחר תפלה אבל תענית חלום לכולי עלמא מתענין עד ליל' ממש שאפי'