האגור לח

ערבית מפלג המנחה ולמעלה היינו דוקא מפלג המנחה ולמעלה מאחר ששעת מנחה עברה אבל לקרות ק"ש וערבית קודם שעה ורביעי' לפני צאת הכוכבים לכולי עלמא הוי יום לתפלת המנחה. ואיך יעלה על לב אדם להתפלל תפלת ערבית ותדע עוד כי הרשב"א הביא הדבר' הזה בשם הגאונים. ובשם רש"י וכולם אינם מדברים אלא מפלג המנחה ולמעלה. וכן לה"ט וז"ל ור''י פי' כדי לקיים המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתא וכו' והוא לשון התוספות א''כ ש"מ כי המנהג היה להתפלל מעט לפני צאת הכוכבים דומיא דתנאי ברייתא שאמרו זמנה מעט לפני צאת הכוכבים כמו שפירש''י לשם. ולמען לא יהיה פתחון פה לבעל דין לחלוק אכתוב כל חלוקי' הזמנים מק"ש של ערבית הנמצאים בגמרא בתחלת מסכת ברכות. מאימתי קורין שמע בערבי' משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ומסיק בגמרא שהוא משעת צאת הכוכבים. וכן ההיא משעני נכנס לאכול פתו במלח ומסיק בגמ' דעני מאוחר מכהן. וההיא ברייתא משעה שקדש היום בערבי שבתות ואליבא דר"א. ופירש''י היינו בין השמשות והוא כדי מהלך חצי מיל קודם צאת הכוכבים. ואליבא דר"מ דאמר משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן ופירש"י דהיינו מעט קודם בין השמשות ואליבא דר' אחאי שאומר משעה שרוב בני אדם נכנסי' להסב ופיר"י והוא המאוחר לכולן. א"כ כל הני תנאי מאוחרים מפלג המנחה והיינו תנאי דברייתא שאומרים התוס' בתחלה מסכת ברכות. וז''ל אנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמ' שאמרו משעה שקדש היום א"כ ש"מ שמיירי כולם מפלג המנחה ולמעלה הרבה וגם מה שכתב הרשב"א שהוא מסקנ' הירושלמי היינו כמו שכתבו התוס' בתחלת פ"ק דברכות. וז''ל ודקאמר בירושלמי והא דקורין אותה בבה"כ וכו'. אר"ת שהיו רגילין לקרוא ק"ש קודם התפלה כמו שאנו רגילין לומר אשרי תחלה ואותו ק"ש אינו אלא כדי לעמוד מתוך דברי תורה עכ''ל. הרי שהירושלמי אינו מדבר מק''ש של חובה שהיו מתפללין עם ברכותיה. והנה ראיתי בתשובת מהר"ר איסרליין ז"ל הנקראים תרומת הדשן שכתב שלא מצא טעם וסברא למנהגנו בזמן הקיץ וכן מהר"ר יוסף קולין זצ''ל לא היה מתפלל כלל עם הצבור ערבית רק בלילה וכן הרבה בעלי נפש וכן אני הקטן נוהג בזמן הקיץ אבל בזמן החורף שמתפללין ערבית אחר כ"ג שעות שהוא אחר פלג המנחה סומכים על יהודה ודוקא לפי דברי ר"ת מ"מ אינה יוצאין חובת ק"ש בזמנה לרוב הדעות סוף דבר בזה סליקנא בזה נחיתנא. ושבח אני את הספרדים והציצילי'אני וכן בערי המערב המתפללין ערבית סמוך ללילה ויהי חלקי עמהם במצוה זו. ועליהם אני קורא ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע מהיכלו קולי. ואם באתי לתת טעם למנהג הרע הזה כי בזמן הקיץ תחלק היום לי"ב שעות גדולות כמו בימי החורף לי"ב שעות קטנות כמו שמצאתי בתוס' ספרדיות שכל שיעורי שעות שאמרו חכמים מתחלקין לפי השתנות הימים וכן שמעתי שמביאין ראיה מיומו של יהושע כשעמד לו החמה כיום תמים ואיכא במדרש כי היום ההוא יום תקופת תמוז היה וקא חשוב ליה תלמודא פ' אין מעמידין לי"ב שעות והיינו י''ב שעות ארוכות אע"פ שר"י הוא מסופק לענין התקופה פ' כיצד מעברין מ"מ תוספת זה אינו רק דבר מועט והוא קרוב לחלק חמישי מן השעה לכל שעה לפי דעת החוזים כאשר שאלתים וא"כ שעה ורביעית קודם הלילה שהוא צאת הכוכבים אפשר שיגיע לפי שיעור תוספת עד קרוב לשעה וחצי ודוקא בתקופת תמוז אבל לא בשאר הימים והלילות כשהם כמעט שוים אבל מכ''מ לשתי שעות שלימות קודם הלילה לא יוכל להגיע. וא"כ אפי' לדעת זו המתפללין ערבית קודם שעה וחצי לפני צאת הכוכבים תם לריק כוחם. וה' יראנו נפלאות מתורתו אמן:

(שכח) מי שנאנס ולא קרא ק"ש עד שעלה עמוד השחר יכול לקרות קודם הנץ החמה אבל לא יאמר השכיבנו. והר"ר יונה כתב ודאי צ"ל שתים לפניה ושתים לאחריה אבל לא יאמר הברכה כמו שהוא מתחיל ותקננו בעצה טובה מלפניך והרא"ש כתב שלא יאמרה כלל. עכ"ל הטורים והשר מקוצי כתב דקאי אקודם הנץ החמה דסליק מיניה אבל קודם עמוד השחר יכול לומר השכיבנו וכן פסק ראבי"ה מרדכי פ"ק דברכות:

(שכט) ברכה ראשונה מק"ש בערב נוסחא ספרדית ומבדיל בין יום ובין לילה בא"י המעריב ערבים ונוסחא אשכנזית בין יום ובין לילה ה' צבאות שמו אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד. והר' ר' יחיאל אחי בעל הטורים כתב כי נוסחא ספרדית טובה. אבל נוסחא אשכנזית אינה מעין החתימה סמוך לחתימה. והרא"ש ישב קצת שהיא מעין החתימה:

(של) הפסוקי' שתקנו לומר אחר השכיבנו שהם י"ח אזכרות שמתחיל ברוך ה' לעולם אמן ואמן. י"א שאין לומר משום הפסק גאולה לתפל':

(שלא) כתב רב עמרם ש"צ יכול להפסיק אחר שחתם המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו וכו' לומר ברכו בשביל ב"א שבאו בין הפרקים כיון דבלאו הכי מפסיקין בפסוקין וביראו עינינו ואני כתבתי למעלה שאין