האגור לז

ובתלמודא דידן בשמעתא לא משמע כן מרדכי פ"ד דברכות:

(שכה) שכח ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים דוקא שכח אבל הזיד ולא התפלל אין לו תשלומין וגאון כתב אפי' הזיד אם רוצה להשלימה בתפלת ערבית הרשות בידו אלא שאין לו שכר תפל':

(שכו) לדברי אשכנז וצרפת אין לו לאדם להתפלל תפלת נדב' שלא תקנו להתפלל אלא ג' תפלות ביום אבל רב אלפס כתב שיכול להתפלל נדבה אבל נראה לי שיש לאדם להזהר שלא להתפלל תפלת נדבה אם לא יכול לחדש בה דבר וגם צריך שיהא מכיר בעצמו שיכוון מראש ועד סוף:

הלכות תפלת ערבית (שכז) ומאימתי זמן ק"ש כדתנן משעה שהכהנים נכנסים לאכול תרומתן והיינו צאת הכוכבים כך פסק רב אלפס וכ"כ רב פלטוי כל הקורא ק"ש קודם שיראה ג' כוכבים אם נתכוון לכך לא יצא ידי חובתו ויחזור ויקרא ויתפלל ואם לא נתכוין ולכך וטעה והתפלל אל יחזור ויתפלל. וכ"כ רב עמרם ואפי' קראה בין השמשות שהוא ספק יום ולילה איתא בירושלמי שחוזר וקורא אותה וכן פירש"י שזמנה מצאת הכוכבים ורש"י פי' שמה שאנו קורין אותה בב"ה אין אנו יוצאין אלא במה שאנו קורין אותה לפני מטתינו ואותה של ב"ה אינה אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה וכ"כ רב עמרם שעקר הקריאה שיוצא בה היא שקורא לפני מטתו ומחמת כן כתב שצריך לברך עליה ור"ת אומר שאותה של ב"ה עיקר שקורין אותה בברכותיה ומה שאנו קורין אותה קודם צאת הכוכבים משום דקיימא לן כר"י דאמר זמן תפלת המנחה עד פלג המנחה שהוא שעה ורביעית קודם הלילה ומשם ואילך חשוב לילה לענין תפלת המנחה והוא הדין נמי לענין ק"ש שמשם ואילך הוי זמנה. וכ"כ ראבי"ה והרא"ש הקשה על ר"ת. ור"י פי' כדי לישב המנהג שאנו סוברים כשאר התנאים של הברייתות שמקדימים זמן ק"ש לצאת הכוכבים וכו'. וגם מתוך הדוחק נהגו כן שלא יתקבצו אח"כ לתפלת ערבית ולא יתפללו בצבור ומ"מ גם לפירוש ר"ת אין למהר כל כך לקרותה מבעוד יום קודם צאת הכוכבים כי דבר מועט הוא בין תנאי דמתני' ובין תנאי דברייתא לה"ט. וראבי"ה כתב נראה לי עיקר דברי ר"ת והמחמיר לקרות ק"ש ולהתפלל בלילה מחזי כיוהרא שכל העושה דבר שאינו צריך לעשות נקר' הדיוט אלא א"כ הורגל בפרישות בשאר דברים מרדכי. והראב"ד היה נוהג לענות אמן עם הצבור כשהתפלל קודם צאת הכוכבים ועונה אמן על ברכת מעריב ערבים ואהבת עולם וקורא שמע עם הצבור כקורא בתורה ועל אמת ואמונה היה עונה אמן ומתפלל עם הצבור וכשמגיע זמן צאת הכוכבים היה קורא שמע בברכותיה ואינו משגיח על סמיכת גאולה לתפלה. משבה"ל. ובעל המאור ז''ל כתב אנו אין לנו ראיה להקדים זמן ק"ש קודם זמנה ע"כ. ונקוט האי כללא בידך דאפי' מאן דשרי לקרות ק"ש של ערבית קודם צאת הכוכבים לא שרי אלא בדיעבד אבל לכתחלה לא אלא עד צאת הכוכבים וכן הלכתא. משבה"ל. אמר המחבר קנא קנאתי לה' על בטול תפלת ערבית בזמנה ולא די שאינן יוצאין ידי חובתן כי בזמן הזה קבלנוה עלינו לחובה כמו שכתבו המחברים אלא שמברכים ברכות של ק"ש לפניה ולאחריה וכמעט שהן לבטלה והנני סוגר חרב וחנית לבני אשכנז ואיטלייא המתפללין תפלת ערבית בזמן הקיץ לאחרכ"ב שעות דהיינו יותר מב' שעות לפני צאת הכוכבים ולא נמצאו ידיהם ורגליהם בבית המדרש ואין למנהג הזה לא שרש ולא ענף רק הרגל רע מצות אנשים מלומדת מצד עצלות וטרחה להתפלל שתי פעמים בשני זמנים מנחה ומעריב ובעבור כי ראיתי קצת נוסחאות מועתקות בשם הגדול המורים הרשב"א אשר בו תולי' עצמם כמו שאז"ל הרוצה ליחנק יתלה באילן גדול. הנני מביא לשון הנוסחא ההוא. ואוכיח בראיות ברורות מזהירות כשמש וירח שאין ממש בדבריהם ואפיצ' ביעקב ואחלקם בישראל וכטיט חוצות אריקם. וז"ל הנוסח' משום טור' צבור התירו להתפלל תפלת ערבית קודם הזמן וקורין ק"ש בברכותיה לעמוד מתוך דברי תורה לתפל' כאשר הוא מסקנ' הירושלמי. וכ"כ רש"י והראב"ד והרי"ף והרב' מן הגאוני' עכ"ל הרשב"א בחדושי ברכות. והנה טעו בזה הלשון וחושבים שמ"ש הרב התירו להתפלל תפל' ערבית קודם הזמן שר"ל קודם פלג המנחה כי מפלג המנחה ולמטה היא לילה לדברי ר' יהודה. ואני אומר כי לא יפה כוונו כי קודם הזמן ר"ל קודם צאת הכוכבים שהוא התחלת זמן של ק"ש של ערבית לכ"ע ותדע דהא לא מצינו בשום מקום שאפי' ר' יהודה אומר להתפלל ערבית מפלג המנחה רק שאמר שזמן תפלת המנחה עד פלג המנחה וכ"כ הרא"ש בפירוש וז"ל ונהי נמי דאין זמן תפלת המנחה אלא עד פלג המנחה לר' יהודה היינו שהיה כנגד התמיד וזמנו לא היה אלא עד פלג המנחה אבל ק"ש שתלוי בזמן שכיבה אין ראוי לקרותו אז שעדיין אינו זמן שכיבה עכ"ל. ואפי' לפי' ר"ת שכתב דהוא הדין לר' יהודה דנחשב לילה אחר פלג המנחה ולר' יהודה יכול להתפלל