האגור לא

ר"י והשר מקוצי ורא"ם בספר יראים ובספר המצות והרמב"ם כתבו ההפך קטן שאכל כדי שביע' ואחרי' שעור דרבנן מוציאין ידי חובתן מספר א"ז. ר"ח לא הניח לגר לברך ברכת המזון ר"ל להוציא אחרים מפני שאינו יכול לומר שהנחלת לאבותינו וכן בה"ג. והר"ר יונה כתב שיכול להוציא שהרי כתיב אב המון גוים נתתיך:

(רמט) ת"ר נשים מזמנות לעצמן פירש"י אם רוצים אבל חיובא ליכא. והרא"ש כתב שחייבות ובאשכנז לא נהגו כן וכן בשאר מקומות והרב ר' יהודה הכהן עשה מעשה להלכה להצטרף אשה לזמון לה"ט. וכן רבינו שמחה בין לעשרה בין לג'. מרדכי ומהר"ם השיב לדבריו וכתב שאין מצטרפות והרמב"ם כתב דאין מצטרפות אבל מזמנות לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם:

(רנ) אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנים עליו פי' ר"ח דמיירי שנכנס בשנת י"ג דוקא וכ"כ רב אחא משבחא ורב יודאי גאון וכן מרינו ריב"ק פסקו שאין מצטרפין רוקח ורב אלפס והרמב"ם כתבו אפי' בן ט' מזמנין עליו אם יודע למי מברכין ולדעת הרמב"ם מצטרף אף לג' ואף לעשרה לה"ט. וכן כתב רבינו ישעיה ז"ל ורב האי גאון כתב דמצטרף לעשרה ולא לג' וכ"כ הר"ר יצחק מדינפירש וכ"כ הר"ר אביגדור וכן משמע סבר' רש"י וכן רא"ם משה"ל. ויש נוהגין לצרף ע"י חומש שנותנין חומש בידו ואין מנהג והרא"ש הביא מן הירו' שאין מברכין עליו עד שיביא שתי שערו' וכן הלכה המחוור שבכולם אין עושין קטן סניף לעשרה לבה"מ ולתפלה ולג' עד שיביא שתי שערות וכ"כ ר"י א"ז. וכן הרוקח:

(רנא) קטן פורח ר"ת פסק דקטן לבה"כ כשר בעשרה וכן לתפלה ודוקא לעשרה דברכת הזימון וכ"פ רשב"ם אבל לא לג' לזמן. ולא כמו שכתוב בב"ר דכל שכן לשלשה דתלמודא דידן עיקר. וכ"כ רב האי גאון דקטן עולה למנין ז' ואפי' מוטל בעריסה. ור"ח חולק עליו ולא מכח ההלכ' אלא לחומרא שלא להוציא שם ואפי' לדברי ר"ת המחמיר בזימון הוא דמחמיר אבל בסניף לעשרה לא פליג אדר"י בן לוי ורבינו יצחק כתב ראיתי ר"ת שלא רצה לעשות מעשה דקטן ואפי' חומש בידו להצרף לי' לברכת המזון ולתפלה אע"פ שבתשובתיו התיר להר"ר שלמה וגם אמר שלא מצא בשום מקום לעשות קטן סניף לעשרה ע"י חומש בידו רק בפרקי דר"א לענין עיבור השנה מזכיר ס"ת והכי איתא התם. מעברין בשלשה ר"א אומר בשבעה ואם נתמעטו מביאים ס"ת ואין מזכיר שם כלל שיהא קטן אוחז ס"ת בידו להצטרף אלא משמע לענין מילת' דהתם דמועיל ס"ת בלי קטן:

ור"י הוכיח מן הירושלמי דאין עושין קטן סניף לא לעשרה ולא לג' ולא לתפלה עד שיביא שתי שערות. וכן השיב הערוך בתשובותיו. וכ"כ ראבי"ה כיון שנחלקו בדבר גאוני עולם ראוי להחמיר בכולן מרדכי פ"ח דברכות ור"י בר' יהודה ז"ל עשה מעשה לצרף קטן לעשרה עם חומש להתפלל בעשרה. וכן בשאלות החלום ששאל החסיד הר"ר יעקב אם מותר לעשות סניף קטן שהגיע לחנוך כמו בן ט' וי' וי"א והשיב לו הקטנים עם הגדולים יוסף ה' עליכם ובב"ר אומר קטן וס"ת עושי' אותם סניף לעשרה. לא מיירי בקטן וס"ת בידו אלא קטן בפני עצמו ואפשר דוקא לענין בה"מ אבל לא לענין תפל' כמו שהוא בפי' אחר כן בב"ר. וכן במסכת סופרים אין קטן עולה לתפלה ולס"ת עד י"ג. וכן סובר ר"י ורבינו ישעיה ורב נטרונאי ז"ל. משה"ל:

(רנב) נשאל גדול הדור מהרר"י מולין ז"ל עשרה שהיו בב"הכ וישן א' מהן אם יכולי' להתפלל אע"ג שהוא ישן והשיב הא ר"ת צרף אפי' עם תנוק המוטל בעריסה:

ונהי דכתב הרא"ש דצריכה עשרה דצייתי. מ"מ חזינא דנהוג עלמא לצרף אף ע"פ שמשיחין שיחת חולין אע"ג דלבי מגמג' דשמא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו עכ"ל:

(רנג) כתב רש"י שיכול להתחיל בשבת בבה"מ רחם וא"צ לשנות בפתיחה וגם בחתימה א"צ וכ"כ ר"י. ורב אלפס כתב וכן הרב יוסף וכן ר"י א"ז שיתחיל בנחמינו ומסיים בנחמינו שאומר והעלינו בתוכה ונחמינו בה כי אתה בעל הנחמות בא"י מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים והר"ר יונה מפרש שיסיים מנחם ציון בבנין ירושלים. והרא"ש כתב בפתיחה כרב אלפס ובחתימה כמו הר"ר יונה:

(רנד) טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא בבה''מ בי"ט אומר בא"י אשר נתן י"ט לעמו ישראל לששון ולשמחה בא"י מקדש ישראל והזמנים וכתב הראב"ד צ"ל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה. וכתב עוד שאין בה לא שם ולא מלכות לפי שאינה קבוע' ודומה לברכת הזימון שאע"פ שהוא מן התורה אין בה לא שם ולא מלכות לפי שאינה קבוע'. והר"י כתב שצריכין שם ומלכות והכי מסתברא והא דסגי בהאי ברכה ה"מ דלא פתח בהטוב והמטיב. אבל פתח בהטוב והמטיב חוזר לראש. י"א כיון שלא סיים ברכת הט"והמ א"צ לחזור לראש בה"מ אלא חוזר לתחלה בונה ירושלים ולא מסתברא אלא חוזר לתחלת בה"מ וכ"כ הר'. ואם טעה ולא הזכיר ראש חודש בברכת המזון אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל זיכרון. ונסתפקו בגמ' אי חותם אי לא חותם. ורב אלפס כתב שאין לחתום. ור"י והרא"ש פסקו שיש לחתום:

(רנה) ואם חל ר"ח בשבת והזכיר של שבת ולא של ראש חדש