האגור כג

מוסיף כל מה שעולה בדעתו:

(קנד) בירושלמי איתא טעה ולא הזכיר גשמים בתחיית המתים ונזכר קודם שומע תפלה מזכירו בשו"ת אבל בגמ' דידן בפ' תפלת השחר לא משמע כן וכ"כ רב אלפס והרא"ש בתוס' פ' תפלת השחר. בירושלמי' היה עומד בטל והזכיר של גשם מחזירין אותו פירו' בימות הקיץ וכן הלכה למעשה שאם עומד בשל טל והזכיר של גשם מחזירין אותו. ואם לא הזכיר משניהם כלל מחזירין אותו והדר קאמר בירושלמי קאי בגשם והזכיר טל אין מחזירין אותו לכן יש בני אדם שאומר כל השנה טל ומתוך שהם רגילין כן אם בימות הגשמים שכח לומר מוריד הגשם אין מחזירין אותו עכ"ל התוספות ובתוס' של רבי' יהודא לא משמע כן. ומ"מ כמה גדולים פסקו כמו הירושלמי הגה"ה בסמ"ק. ובסדר ברכות של מהר"ם כתוב דקו' בהזכרה סגי אם הזכיר טל ולא גשם אבל לא בשאל' סמ"ק הגה"ה בספרד נוהגין להזכיר טל בימות החמה בתחיית המתים וכן באטלייא ובצרפת ומנהג טוב הוא ובאשכנז אין מזכירין:

(קנה) מוהר"ם נוהג לומר תשעים פעמים אתה גבור עד משיב הרוח כנגד ל' יום שאומרים אותו ג' פעמים בכל יום דהשתא אם היה מסופק אם הזכיר אם לא. לא היה צריך לחזור. והרב ר' פרץ כתב לא חזינן לרבנן קשישי דעבדי הכי והרא"ש הסכים לסברת מוהר"ם:

(קנו) הא דתניא כל הכתוב לרבים אין מכנין אותו ליחיד וליחיד אין מכנין אותו לרבים היינו במתרגם הפסוק או הקורא פסוק בזמן שמכוון לקרות אבל פסוק או תפלה ותחנונים לא והרברבי' יונה כתב דוקא כל המזמור אבל כשהוא מתפלל ואומ' פסוקים הנה והנה יכול לשנות וכ"כ הרא"ש לה"ט:

(קנז) בספרד מזכירין טל בימות החמ' בברכת השנים ולא באשכנז גם בצרפת ואיטלי"א מזכירין:

(קנח) כתב ר"א בר' יואל הלוי דאיתא בירושלמי דס' יום מן התקופה ששואלים גשמים היינו מעת לעת מעת נפילת התקופה שאם נפלה תקופת תשרי בלילה מונין ס' יום מן הלילה ואם ביום מונין מן היום וכן פסק הוא בעצמו. והרא"ש כתב כנגדו ולא נהגו כן אלא לעולם שואלין בתפל' ערבית של יום ס'. ובפירווינצא שמעתי שהם שואלין הגשמי' בז' במרחשון וישר בעיני הרא"ש מאד:

(קנט) לא הזכיר שאלה בברכת המטר ולא עקר רגליו ונזכר. איתא בירושלמי שחוזר לשומע תפל' וכ"פ רב חננאל. ובעל ה"ג כתב שחוזר לברכת השנים וכ"כ הרמב"ם והראב"ד והרא"ש:

(קס) ורב אשי אמר אמצעיות אין להם סדר וכן הלכתא ופירש"י אמצעיות אין להם סדר שאם דלג אחת מן הברכות ואח"כ נזכר קודם שיגיע לרצה אומרה במקום שנזכר. ולפי זה ש"צ ששכח לומר עננו ונזכר אח"כ אומר אותו במקום שנזכר. או מי ששכח לשאול בברכת השנים או מי שטעה בעשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ לשון הטורים. ולא נרא' כפרש"י אלא כפי' האלפסי ורשב"ם מרדכי פ"ה דברכות וה"ג פסקו כרב אשי. והרשב"א פי' דודאי צריך להזכירי"ח ברכות על הסדר אלא לענין זה אין להם סדר שאם דלג או טעה באחת מהם א"צ לחזור לאתה חונן כמו בראשונה שחוזר לראש ג' ברכות אלא יחזור לראש הברכה שטע' בה או שדלג משם ואילך יאמר על הסדר ולפי זה מי ששכח עננו לא יחזור שאם היה חוזר היה צ"ל עננו ואח"כ רפאנו וכל הסדר וזה אי אפשר דאם כן הוי ברכה לבטלה כיון שאין מחזירין על עננו. וכן פי' רבינו יצחק וכן עיקר לה"ט:

(קסא) א"ר יצחק דכל היכא דאמרינן מחזירין אותו כמו על הנסים דחנוכה ופורים ויעלה ויבא דר"ח ועננו וכיוצא בו דלא מיבעיא אם עקר רגליו אין מחזירין אותו. אלא אפי' כיון שסיים אותה ברכה אע"פ שלא פתח בברכה שלאחריה אינו חוזר לראש דברכה לבטלה היא אם יחזור כלל. ומיהו העיד ר' יצחק שראה ר"ת שחזר אע"פ שהתחיל בברכה שלאחרי' והיה אומר שבכ"מ שאמרו חכמים אין מחזירין אותו היינו היכא שעקר רגליו שסיים כל תפלתו אבל היכא דלא עקר רגליו לעולם חוזר. ולדברי ר"ת אם סיים מודים ולא אמר על הנסים חוזר לעבודה דהא אמרינן לקמן טעה בג' אחרונות חוזר לעבודה ורבינו אלחנן פסק דכל היכא דלא פתח בברכ' שלאחריה אותה ברכה מיהא חוזר והביא ראיה מברכת הטוב והמטיב בב"המ ור' יצחק דחה ראייתו וראבי"ה פסק כר' אלחנן וכתב דאין חוזר לתחלת עבודה אלא אומר יעלה ויבא ומסיים ותחזנה עינינו עד דאמר המחזיר שכינתו וכו'. מרדכי פ' תפל' השחר:

(קסב) בספרד אין נוהגין לו' רצה במנח' רק ואשי ישראל. וכ"כ רב סעדי' גאון ורב שריר' גאון ואיני יודע טעם למנהג ובשאר כל המקומות נהגו לומר (קסג) יש נוהגי' לומר שלום בשמאלי ושלום בימיני עושה שלום וכו' וראבי"ה כתב שאין לאומרו לה"ט וכן מנהג מגדולי אשכנז. כתב ראבי"ה הורגלו רבים לומר שלום בשמאלי ושלום בימיני. ואני המחבר לא קבלתי כך כי שגו במה שכתוב במחזורי' מרדכי פ"ק דברכות:

(קסד) כתב ר' אלפס צריך שיעמוד במקומו אחר שפסע ג' פסיעות לאחוריו עד שפתח ש"צ וי"א עד דמטי שליח צבור עד קדושה וכן ראיתי נוהג מורי אבי מהר"ר יהודה לנדא זצ"ל:

(קסה) לא יענ' אמן חטופה פי' כאלו נקד בחטף. ובערוך פי' שלא יחטוף שלא ימהר לענות קודם שיסיים המברך לה"ט. ולא אמן קטופה פי' אמן בשתי תיבות וי"מ קטופ' שיחסר