האגור כא

חיישינן דליכא הרהור מרדכי בברכו'. וכ"כ הרב רבינו יצחק א"ז:

(קכח) צואה מרחיק וקורא ואפי' אם כפאו על פיו. י"א שמרחיק ממנו ולראבי"ה נראה להתיר דהא מכוסה הוא מרדכי פ"ג דברכות:

(קכט) בית הכסא חדש מיבעיא אם מותר לקרות בתוכו אם לא ולא אפשיטא. הראב"ד פסק לקולא והרמב"ם פסק לחומר' וכן הרא"ש:

(קל) הלך במקום מבואות המטונפות והפסיק וכשחוזר פסק רב אלפס שיחזור למקום שפסק אפי' שהה כדי לגמור את כולו ור"י פסק דחוזר לראש אם שהה כדי לגמור את כולו דודאי היכא שפסק באמצע בלי אונס כיון דאם היה רוצה היה רואה אפי' שהה כדי לגמור את כולו חוזר למקום שפסק אבל זה שהוצרך להפסיק מפני האונס חוזר לראש וכן להלל ולתפל' ולמגלה:

(קלא) אם הגרף כרעי רשב"ג אמר אפי' בית של מאה אמה חשוב כד' אמות ולא יקרא עד שיוציאנו או יניחנו תחת המטה ור' שמעון לא מחשיב כל הבית כד' אמות ואם הוא אח' המטה קורא דמטה חוצצת וחשוב כאלו היה ברשות אחרת ואם הוא לפני המט' מרחיק ד"א ורבנן סברי דאין חלוק בין לפני המטה או לאחר המטה אלא בכל עניין מרחיק ממנו ד"א ולית הלכתא כרשב"ג דחשיב כל הבית כד' אמות. ולענין המטה אם מחוץ פסק גאון כרשב"ג דחוצץ א"כ לפירש"י אין ראיה דהלכה כרשב"ג וכן לפי דעת הראב"ד אין ראיה:

(קלב) כתב רב אלפס איכא מ"ד הא דקאמרי' בטלוה לטבילתא בין לד"ת בין לק"ש ותפלה קאמרי. ואיכ' מ"ד דוקא לד"ת אבל לתפלה בעי טבילה וכן סבר ר' יצחק א"ז. וכן הרוקח ולאו דוקא טבילה אלא רחיצה במים רבים וכ"כ רב האי גאון והראב"ד. והלכות גדולות והרב ר' ישעיה כתבו שאין חלוק לד"ת ותפלה וכן רבינו יצחק ולכן המברך על הטבילה בערב יה"כ הוי ברכה לבטלה מספר א"ז. ונהוג עלמא אפי' בלא רחיצה ט' קבין בין לד"ת בין לתפלה ומוכח מן הירושלמי שא"צ רחיצה. ל' הטור:

(קלג) משום שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל יש ללמוד מכאן שצריך לחגור חגורתו קודם שיתפלל אע"פ שיש לו אבנט ומכנסים שאין לבו רואה את ערותו. והר"י ומחזור וויטרי חולקין מרדכי פ"ק דשבת:

(קלד) כתב ר"א בר' יואל הלוי דמותר לשתות מים בשחרי' קודם תפלה. ודוקא בחול אבל בשבת לא מפני הקידוש והוא עצמו שתה וכן הוא בא"ז והרא"ש שתה מים בשבת שאין הקידוש אוסרו כיון שלא הגיע זמנו. ואם התחיל לאכול קוד' עלות השחר הרמב"ם כתב שא"צ הפסק והרא"ש כתב בשם רבי יצחק שצריך להפסיק ואפי' ללמוד אסר רש"י אחר שעלה עמוד השחר קודם התפלה. ורבינו יצחק פי' דבריו דהיינו דוקא מי שרגיל להתפלל בבית מדרשו דילמא ימשך בגרסתו ויעבור זמן התפלה אבל כשמתפלל לא ב"ה:

(קלה) מי שצריך להשכים לדרך יכול להתפלל משיגיע עמוד השחר וממתין עד ק"ש עד זמנה דעדיף טפי להתפלל בביתו מעומד ממה שיתפלל בדרך ושיסמוך גאולה לתפלה כי הא דאבוה דשמואל ולוי וכו' והם סוברים כת"ק אבל רשב"ג אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל פירו' בזמנ' דמסמך גאולה לתפל' עדיפא. ור"ח והרא"ש פסקו כאבוה דשמואל ולוי והלכות גדולות פוסקים כרשב"ג ע"כ ל"הט ומיהו מדקאמר רב אשי חזינין לרבנן קשישי דקא עבדי וכו' משמע דאין הלכ' כמותו מרדכי פ"ק דברכות:

(קלו) א"ר חלבו המתפלל אחורי ב"הכ נקרא רשע. א"ל אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה. פרש"י כל פתחי ב"ה שלה' היו למזרח ואחוריהן למערב וזה מתפלל אחורי ב"הכ ר"ל בצד מערב ואינו מחזר פניו לבה"כ ונראה ככופר במי שהצבור מתפללין לפניו ולא נהירא דאדרבה במהדר אפיה לב"הכ מחזי כשתי רשויות שהקהל מתפללין למערב והוא מתפלל כנגדם למזרח ע"כ נראה אחורי בה"כ מי שהוא אחורי העם במזרח והעם משתחוי' למערב ולהכי קאמר ולא מהדר אפיה וכו'. ודוקא הם שהיה מנהגם להתפלל למערב אבל אנו מתפללין למזרח נראה כמו שפי' להם לצד מערב תפרש לנו לצד מזרח עכ"ל תוס' פ''ק דברכות:

(קלז) ואם המתין לו שכרו הרבה פי' ר"ח דוקא בימיהם שהיו בתי כנסיות שלה' בשדות ושכיחי מזיקים וי"א אף בשלנו בלילה ור"י היה ממתין אף בשלנו ביום:

(קלח) לתפלה עד ארבעה מילין והני מילי לפניו אבל לאחריו עד מיל חוזר. פירש"י לתפלה כדי להתפלל בעשרה ויש פירושים אחרים שמפרשים לענין נ"י שצריך לילך לפניו עד ד' מילין ופירש"י עקר וכ"כ ר"י. מרדכי פ' שלישי דברכות. וכ"כ הרב ר"י א"ז. מספר א''ז הנוטל ידיו שחרית ומתנה עליה' כל היום כולו וכשבא לאכול אין לו מים ורוצ' לסמוך על תנאו אם עתיד למצא לפניו בד' מילין לא יאכל עד שיטול מזה משמע דוקא כשנטל שחרי' א"צ לחזור אלא עד ארבעה מילין אבל אם לא נטל כלל אין לו לאכול עד שימצא דאם לא כן מה היה דוחקו להעמיד זה לתפל' כשנטל שחרית כן נ"ל המחבר:

(קלט) אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שעור שני פתחי' ויתפלל י"מ שלא ימהר להתפלל אלא ישהא כשעור הלוך שני פתחים אבל אם יושב סמוך לפתח אין לחוש ומהר"ם חלק כשבית הכנס' פתוח לרשות הרבים מפני שמביט