האגור יג

ולא הבתי' ובעל התרומו' כתב שצריכו' הבתים עבוד לשמן. וכן הרוקח ורבינו יהודא ברזילי ור"א ממי"ץ:

(נה) כתב הרוקח שיש לגלח השער שעל הצואר כדי שתהיה הרצועה נוגעת בבשרו ולא נהגו כן:

(נו) בשימושא רבה מצריך שיעור תפילין אצבעים על אצבעים והטורים כתב שלא נהגו כן:

(נז) כתב בעל הטורים אם כתב ד' פרשיות בד' חתיכות ונתנם כלם בבית היד כשר וא"צ לדבקה וכ"כ בעל אור זרוע. והרב ר"י חסיד כתב שיכול לתופרם וכן ברוקח ומהר"ם היצריך לדבקה בדבק:

(נח) סדר הנחתן בבית של ראש ושל יד לרש"י יניחם כסדר כתיבתם בתורה וכן הוא במכילתא וכן בשמושא רבה וכן הרשב"א והר"ר יונה והרמב"ם והרמב"ן כרש"י אבל רב שריר' גאון ובני רב האי גאון ור"ת ור"ח. וכן בתשובו' הלכות גדולות שכתב הר"ר יוסף טוב עלם והר"ר יהודה ברזילי או' שמניחין בבתים בזה הסדר קדש והיה כי יביאך והיה אם שמוע שמע וסמניך הויות להדדי ואפי' לר"ת כ' שיכתו' בסדרו הכתובי' בתורה ויניח חלק פ' והיה אם שמוע עד אחר כתיב'. שמע ואח"כ יכתוב והיה ותפילין של אילו פסולין לאילו וכתב הרא"ש וסמ"ג ירא שמים יניח ב' זוגים תפילין בפירוש שניהם כי יש מקום לב' זוגי תפילין בראש ובזרוע ובאשכנז ובארץ ישמעאל נהגו כרש"י ונהגו הרא"ש ומהר"ם בשני זוגי תפילין ובסמ"ג נמצא שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו תחתי' תפילין עשוין כסדר רש"י וכן נוהגי' בכל גליות ישראל:

(נט) כתב בה"ג בסמ"ק בשם הר"ר יחיאל מפארי"ז דבשל ראש שנכתבי' בד' קלפי' אין לחוש בסדר כתיבתן ומיהו העולם נהגו להקפיד ולפסול:

(ס) תיתורא של תפילין הלכה למשה מסיני כתב הרשב"א הוא העודף הנכפל למטה המכסה פי הבתים והוא בית מושבו של תפילין משמע מתוך פי' הקונ' שהבתים והתיתורא הכל הוא מעור אחד ולא מהגי' כן מספר א"ז והר"ר יהודא חסיד פירש שהיא רצועה עליונה של תפיר' של זרוע:

(סא) צורת ה"א לרש"י צ' תג למעלה לצד שמאל וכ"כ ר' שמריה. ור"ת כתוב זהו לצד ימין שצ' לרבעה ולצד שמאל א"צ וכתב הטורים וטוב לעשות לשניהם:

(סב) צורת חי"ת לרש"י חטוטרת למעלה כמין מקל לצד שמאל וכן פי' רבי' אליקים כרש"י וכן הערוך ור"ת כתב צ' לעשות גובה באמצע גגו כזה וכן נמצא בשם גאון וכן עמא דבר והמדקדקים עושים שניהם:

(סג) בשימושא רבה פסל אם לא עשה תגין שהזכי' רבא וכן הר"ר יצחק א"ז פסל אם חסר קוץ אחד ואפי' זיי"ן אח'. והרא"ש כתב בגמ' דידן לא הוזכרו התגין האלו ולא מסתבר' לפוסלן בשביל זה וכ"כ הרמב"ם וכן עמא דבר ור"ת פסל אם לא זיין אותיו' שעטנ"ז ג"ץ:

(סד) ואפי' קוצו של יו"ד מעכב פי' רגל ימין. ור' אליקים פי' מה שמשוך מראשו כלפי מטה שהוא כתר היו"ד. נהגו כותבי תפילין של מדינת אשכנז לעשות:

(סה) כתב הר"ר שמשון שבפי' של מסכת שבת בכתב יד של רש"י צייר צורת התגין אחד לימין ואחד לשמאל ואחד למעלה ועוד פי' שם שיש עושין שלשתן למעל' מספר א"ז וכן עמא דבר לעשות שלשתן למעלה. ואני המחבר נוהג לעשו' התגין משעטנ"ז ג''ץ כמו ג' זיינין ולא די בתגין כי כן אומר צ' לזיין אותיות של שעטנ"ז ג"ץ וכן נוהגין בספרד:

(סו) גרסינן במכילתא והיה לזכרון בין עיניך מכאן אמרורז"ל המניח תפילין כקורא בתורה והקורא בתור' פטור מן התפילין ורבינו שמואל בן חפני כתב דלית' להאי ברייתא דהא חזינן כמה רבנן קשישי שתורתם אומנתם מניחין תפילין ומברכי'. ובעל העטור כתב דמסתברא דהקורא בתור' קאמר והם למדו תלמוד וכת' בעל העטור אין נ"ל לחלק דהכל נקרא תורה ומברכין ברכת התורה על שניהם:

(סז) מהר"מ הצ' להניח חלק בתחיל' הפרשה בשל יד ובשל ראש כדי לגולל את כל ההקף וכן בסמ"ק בשם הר"ר יהודה בר שניאור וסמ"ג אינו מצריך והעולם נוהגים לעשות כן למצוה:

(סח) בירושלמי אומר כורכן בשערן וטולן במטלית ר"ל תחלה כורך ואח"כ טולין ובתלמוד בבלי אומר ההפך טולין במטלית וכורכן בשערן והרמב"ן כתב שיכרוך הפרש' במטלית ויכרוך אותם כמו שסובר התלמוד שלנו וספר התרומה וסמ"ג כתבו דאין קפידה איזה מקדים ומנהג לעשו' כדברי שניהן כורכין בשער מתחלה וטולין במטלית או בקלף וחוזרין וכורכין:

(סט) ספר מצות קטן כתב אין כותבין ג' אותיות חוץ לשיטה ומנהג שלא לכתוב אפי' אות אחת:

(ע) הרמב"ם התיר לישן בתפילין כשהם בידו אפי' שינת קבע והרא"ש אוסר:

(עא) מעברתא של תפילין הלכה למשה מסיני פי' הרשב"א דהוא חור הנעשה מכפילת העור שכופלים למטה לכסות פי הבתים ומכניסי' בו רצועות ור' שמחה פי' שהוא הטליא שעל בית היד ותפור למטה בתיתור' כמו רצועה רחב' כמדת גג של בית היד ועובר כל גובה הבית משני צדדין. ובאור זרוע כתב הרצועה ההיא צריך שתעבור על רוחב הבי' לרוחב הזרוע ולא לאורך הזרוע. וכ"כ רבינו שמחה והרוקח וכן בא"ז. והר' יהודה חסיד או' בשם הגאון מעברת' מקום חריץ שבין כל בית ובית של ראש ובעי למעבד בין כל חדא וחדא תרי גידי מלעיל'