האגור קכא

מחמת מלחו אבל אם נאכל מחמ' מלחו לא הוי כרותח. טורי'. ולמעלה כתבתי יותר מזה:

(ארמ"ח) טפת חלב שנפלה על החתיכ' שבקדרה אם יש בה ס' לבטל החלב מותר ואם לאו אסורה ואין השאר שבקדרה מצטרף עמה לבטל החלב ופיר"י דוקא שכל החתיכה חוץ לרוטב וזו מונחת עליה אבל אם מקצתה ברוטב הרתיח' מערבת הטע' בכל הקדר' והכל מצטרף לבטל החלב. ורש"י פי' אפי' מקצת' אין הכל מצטרף לבטל החלב. וכ"כ בעל העטור. וכתב הרמב"ם אבל אם ניער מתחל' ועד סוף או שכסה משעת נפילה ועד סוף הרי זו בנותן טעם. ונרא' שא"צ רק שינער או שיכסה מיד בשעת נפילה ואפי' אם פסק אח"כ מלנער מיד מתערב הטע' בכל מה שבקדר' ומצטרף כולו לבטלה. טורים:

(ארמ"ט) פסק הר"ר אפרים דלא אמרי' אפשר לסוחטו אסור אלא בבשר בחלב אבל בשאר אסורים כגון כזית חלב שנבלע בחתיכ' ואין בה ס' לבטלה ונאסר' ואח"כ בשלה עם אחרות א"צ אלא ס' כדי כזית הראשון ואח"כ החתיכ' עצמה חוזרת להיות מותרת ור"ת פסק דאף בשאר אסורין אפשר לסוחטו אסור והרא"ש הסכי' לדעת ה"ר אפרי' טורים. ומנהג לפסוק כר"ת דאפשר לסוחטו אסור ככל אסורי' וכן הוא בשערי' מדור"א:

(אלף רנ) טפת חלב שנפלה על הקדרה שאצל האש מבחוץ אפי' אם יש בתבשיל שבקדרה ששים כנגדה אינו יכול לבטלה וא"כ הטפה אוסרת את הקדרה כל סביבותיה ונאסר התבשיל שבה. וכתב מהר"ם שאם יש בתבשיל ס' פעמים ס' כנגד הטפה מותר. ובספר המצות כתב שאם נפלה כנגד התבשיל א"צ אלא ס' כנגד הטפה המפעפעת לפנים והוה ליה כאלו נפלה בתבשיל. ואם נפלה במקו' ריקם והיא מפעפעת בדופן הקדרה עד סמוך לרוטב כל כך שאין ששים כנגד הטפה הרי נאסר אותו מקום של הקדרה ואם יערה התבשיל דרך מקום הקדרה שנאסר הרי יאסר התבשיל. וזה תקנתו שיניחנה ולא יגע בה עד שתצטנן. וכבר נהגו העול' לאסור כשנופלת על הדופן שלא כנגד הרוטב ור' יחיאל היה מתיר בשעת הדחק כגון בערב שבת אפי' שלא כנגד האש ע"י ששים לה"ט. טפת חלב שנפלה על הקדרה מבחוץ שבה כשר אם נפלה הטפה. כנגד הרוטב מבחוץ בטלה בששים. ואם נפלה שלא כנגד הרוטב מאי אכפת לן א"כ אין שום איסור בתבשיל דאינו מפעפע. וכ"כ רבינו שמשון מפי ר"י. אבל צריך לשפוך התבשיל מצד אחר שלא נפלה שם הטפה כי הקדרה עצמה אסורה. ויש מחמירין ואומרים כיון שאין טעם בקדרה מגופה לבטל הטעם אפי' כשנכנס בה טעם משהו מאסור נעשתה נבלה הקדרה. וצריך ס' מכל הקדרה ומן הטעם אשר בה וכ"כ ר"י וכבר אירע מעשה לפני ראב"ן והורה דאם יש ס' בקדרה בלא התבשיל לבטל חלב הנבלע בה לא נעשתה נבלה. שערים מדור"א. וכן הדין אם נפלה בחוץ למעלה שלא כנגד הרוטב שבה בשר מה שבתוך הקדרה מותר כגון שאין בו נותן טעם מן האסור אבל הקדרה עצמה אסורה. וכ"כ רבינו שמשון מפי ר"י לערות הרוטב מצד אחר שלא כנגד נפילת האסו'. אך אם נפלה כנגד האש אפי' שלא כנגד הרוטב הכל מותר שהאש שורפו ואם נפל שלא כנגד הרוטב וברוטב יש ס' הכל מותר אפי' שלא כנגד האש ואם לאו אסור להשתמש בקדרה לכתחלה שערי' מדור"א. והעולם נוהגין לאסור כשנפל עליו שלא כנגד התבשיל ודוקא שלא לצד האש כי האש שורפו ומותר. ודוקא בטפה אחת אבל בחלב הרבה לא אא"כ נפל כנגד הרוטב. ור' יחיאל מפרי"ז בשם ר"י בר אברהם היה מתיר אף שלא כנגד הרוטב היכא דאיכא הפסד מרובה או בשבתות וי"ט מרדכי:

(ארנ"א) כתב בעל העטור אם בשל חלב בקדרה של בשר והיא בת יומא ויש בה ס' איכא מ"ד דכיון דכלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם כלומר טעם הראשון אינו יוצא לעולם ואינו יכול לבשל בה ממין שבשל בה עכשיו וממין הראשון אינו יכול לבשל שהאחרון אינו בטל ואין לו תקנה אלא בשבירה וכתב הוא שיכול לבשל בה מאיזה מין שירצה. ואני תמה היאך מתיר לבשל בה חלב. וכי עדיף מהגעלה דאפי' הגעלה לא מהניא בכלי חרס שפולט מעט. והר"ר פרץ כתב אפילו אינה בת יומא ובשל בה חלב אסור אח"כ לבשל בה בתחלה לא בשר ולא חלב כפי שהיא בלועה מבשר בחלב אלא אם היא של מתכת יגעילנ' לאחר מעת לעת של בשול שני ואם היא של חרס אין לה תקנה אלא שבירה כתב הר"ר פרץ יש רוצי' להתיר בשר רותח שחתכו בסכין חולבת ע"י קליפ' כדאמרי' גבי בית השחיט' דסגי בקליפה ואינו דומה דהתם אין כל הבהמ' רותחת אלא מקום בית השחיטה לבד אבל הכא החתיכה היא כלה רותחת:

(ארנ"ב) כתב ראבי"ה כיצד משערינן ששי' כנגד כל הכלי האסור מביאין כלי מלא מים וממלאין הקדרה האסורה באותו כלי גדול והמי' היוצאי' הם שעור דופני הקדרה האסורה. ואח"כ יחזי' המים המבטלים אותם בכלי קטן וישער אם יש בהם ס' אם לאו. מרדכי:

(ארנ"ג) מעש' בא לפני ר"י שבשלו דבש במחבת של בשר והיתה בת יומא והריקוהו חם בקערה של חלב בת יומא והתירו אע"ג דבת יומא הוה דאשכחן דשמנונית בדבש הוי נותן