האגור קיט

הקשקשים בשעה שעולה מן הים מ"מ סמכינן אסימני עובריהן. מרדכי:

(ארכ"ו) הא שאין נקחין עוברי דגים ממי שאינו מומחה כשנמחו היינו דוק' בסתם. אבל אם אומר משל דג פלוני הם ואני מכירו שהוא טהור או שאומר אני מלחתי' או שאומ' אלו הדגי' וקרבים אלו באין מהן נקחין מכל אדם אבל אם אומר של דג פלוני וטהור הוא לא מהימן. והרשב"א כתב שאפי' שלמים וסימן טהרה ניכר בהן אין נקחין ממי שאינו מומחה אלא א"כ אומר של דג פלוני וטהור הוא או אלו דגים ואלו קרביהם. והרא"ש כתב כסברא ראשונ'. טורי'. כתב הרשב"א עוברי דגים והם המקובצים הנמצאי' בדגים מותר ליקח מכל אדם שודאי מדג טהור הן שדג טמא משריץ ואין מטיל בצים. ואינו יודע למה כתב כן דמאחר שיש שני תרוצי' בגמ' והתירוץ השני אומר רב זירא אידי ואידי משריץ זה משריץ מבפני' וזה משריץ מבחוץ וא"כ נקטי' לחומרא. טורי':

(ארכ"ז) תרנגולא דאגמא אסורא. דתרנגולתא דאגמא שריא פי' ר"ת דשני מינין הן אחד נקרא בלשון זכר. ואחד נקרא בלשון נקבה. ולא זה וזה הנקרא פירני"ש בלעז שהם אינם גדלים באגמ' אלא ביערים אבל פירש"י לא יתכן שפי' דמין אחד הם והזכר אסור והנקב' מותרת דקיימ' לן כל היוצא מן הטמא טמא מרדכי:

(ארכ"ח) שרצים הגדלים במים שבכלים ושבבורות שיחין ומערות חריצין ונעיצין שאינן נובעין מותרי' אע"פ שאין להם סנפיר וקשקשת. לפיכך שוחה ושותה מהן ואינו חושש לשרצי' שבהם והרמב"ם לא התיר אלא שבבורות ומערות שהם דומים לכלים אבל של חריצים ונעיצים המושכין אע"פ שאינן נובעין אסורי'. והרא"ש לא כ"כ טורים:

(ארכ"ט) הרמב"ם אסר אפי' מת התולע בתוך הפרי ואח"כ פי' ולא נהיר' להרא"ש. הגדיל השרץ בפרי בעודו מחובר חשוב כשרץ השורץ על הארץ ואסור אע"פ שלא פי' ור"ת וריב"א התירו גם את זה. וה"ג אוסרין וכן עיקר. טורים:

(אלף רל) כתב הרשב"א אפי' אם הפרי קטן ואינו מחזיק אלא כדי התולע אסור והרא"ש מתיר. וכתב תולעים הנמצאים בפולין ובחימצי מותרין דלא קרינן בו השרץ השורץ על הארץ כל זמן שלא ריחש אבל הנמצאין בשרביטין אסורי' שיש להם מקום לרחוש ואפי' הגדלים במחוב' אם עבר עלייהו י"ב חדש משנתלשו מותרין. טורי':

(ארל"א) אמר שמואל קישות שהתליע באיביה. כלומר בעוד שהיא מחוברת באילן אסורה התולעת. רש"י ור"ת ור"י ב"ר אשר פסקו דלאו הלכת' כשמואל ואין אסור אלא בעקרי האילנות או באילן עצמו אבל לא בפירות. ובה"ג ובשאלתות דרב אחאי פוסק כשמואל וכן בסמ"ג וכן בשערי מדור"א ע"כ. וכן המנהג לאסו' כשמואל ובכ"מ ראיתי אוסרין. ותולעים הגדלים בפולין וקטניות עצמן מותרין דאינן גדלים בתלוש מספר התרומה ורא"ם אסר גזרה שמא יצאו לחוץ וחזרו. וכ"כ ראבי"ה בשם אביו. ורשב"ט מתיר תולעים שבגבינה ושבדגי' אפי' פרשו על הגבינה ועל הדגים וכן בשר שהתליע והם על גבי הבשר דהיינו רביתייהו עכ"ל:

(ארל"ב) וכשנמצ' התולע בפרי ונתבשל הפרי עם שאר פירות ואין בפרי ששים לבטל טעם התולע צריך ששים לבטל הפרי כי נעשתה חתיכה דאסור'. שעורים מדור"א:

(ארל"ג) יש מיני עופות הגדלים באילן ותלויין באילן בחרטומיהם ר"ת וריב"א ורבי יחיאל מפרי"ז כתבו שהן אסורין משום שרץ השורץ על הארץ. טורים. עופות הגדלים באילן יש אומרים שאין טעונים שחיטה כיון שאין פרים ורבים. ורבינו יהודה שמע מרבו שרבינו תם הצריכה שחיטה. ספר אור זרוע. ויש אומרים שאסורים אפילו בשחיטה מפני שהם כמו שרצים. מרדכי:

(ארל"ד) בס' רבינו ברוך פסק דג' דיני' יש בדם ביצים אם נמצא הדם חוץ לקשר ואינו על הקשר כלל זורק הדם ואוכל השאר בין בחלבון בין בחלמון ואם נמצ' על הקשר ונתפשט חוץ לקשר אז כל הביצה אסור' בין בחלמון בין בחלבון. ואם נמצ' על הקשר ולא נתפשט חוץ לקשר בזה יש חלוק בין חלבון לחלמון דבחלמון כל הביצה אסור' ובחלבון כל הביצה מותרת לאכול חוץ מהדם. וכן נוהג העול'. סמ"ק. וכן כתב בשערי מדור"א רק שכת' שחלק כשנמצא על החלמון חוץ לקשר דאסורה כל הביצה דשדיא תכלא בכולה:

(ארל"ה) אם יש סימן טהרה בבצי' שואלין המוכר ממה הן. ואם אמר של עוף פלוני הן וטהור ואין אנו מכירי' שהוא עוף טהור אין קונין ממנו. והרמב"ם כתב דאפי' שאמר של עוף פלוני וטהור הוא מועיל לקנו' מישראל. אבל מעובדי כוכבי' אין קונין אלא א"כ מכיר אותן ויש לו בהן טביעות עין שהן ביצי עוף פלוני הטהור. ונראה שצריך לחלק בין עובדי כוכבי' לישראל חשוד. טורי':

(ארל"ו) ביצה שיש לה אפרוח או דם אוסרת המתבשל עמה אפי' אם אינה קלופה. ובספר התרומות אינו מחלק בין ביצת עוף טמא ליש בה אפרוח או דם. ומדברי הרא"ש יראה לחלק. טורי':

(ארל"ז) בצי' גמורות הנמצאי' בעופות מותרי' לאוכלן בחלב ואיזו היא גמורה כתב הרשב"א כל שיש לה חלבון וחלמון אע"פ שמעורה בגידין ורש"י פי' משנגמ' החלמון ועדיין היא מעורה ואדומ' כמו השלל של ביצי'