האגור קיג

יש מתירין. וה"ר אליעזר ממיץ כתב ששבוש בידם. החמישי לדברי בעל ספ' התרומה צריך לקלוף כל היותרת מבחוץ לפי שהחלב הגדול המכסה את הקרב שוכב ונוגע שם. הששי בקיבה יש חלב שעל היתר שרב אלפס מתירו. ורש"י והרא"ש אסרוהו. השביעי החלב השני אשר על הקרב והוא תחת הקרום אשר הקרום ההוא תחת חלב הפרישה ונחלקו בו רבי' יקר ורבינו יואל. רבינו יקר אוסר ועונשין עליו כרת. ורבינו יואל מתירו. וכל אלו הדעות מפורשין למעלה באורך. ואני המחוקק מצאתי בשם המחבר שדלג עוד חלוק אחר שהוא ריש מעיא באמתא שיש אומרים שהוא המעי' שיוצ' בו הרעי. עד כאן. ואתה בני חכם לבך וישמח לבי גם אני אל תלך בדרך המקילים כי לא תדע איזה יכשר ואל תכניס עצמך בספק אסור כרת כי ספק עבוד נפש הוא. ומצאנו שרבותינו זכרונם לברכה החמירו אפילו בספק אסור דרבנן ואפילו בספק ספק' לפעמים כמו בספק אחות חליצה תמצ' זה במרדכי בפרק החולץ. ושם עיין. וכן בכמה מקומות משום חומר' דאשת איש החמירו לחוש למיעוט כמו גבי מים שאין להם סוף בסוף יבמות וכן במסכת בכורות סוף פרק אלו מומין באשת טומטום חולצת ולא מתיבמת ואע"ג דהוי ספק ספק' ספק זכר ספק נקבה ואם תמצ' לומר זכר הוא שמא אינו סריס ובן יבום הוא. וכן בפרק בהמה המקשה גבי המפל' מין בהמה חיה ועוף ואין שליא עמה קשורה הריני מטיל עליה חומר שני וולדו' אע"ג דאיכ' לשם ספק ספק' כו' עיין שם. וכן בפרק עשרה יוחסין במסכת קדושין גבי זכ' שתוקי ואמרינן התם דאיכ' ספק ספק' כו' עיין שם. וכן בפרק אלו טרפות גבי ספק בכורות ואפי' בספק' דרבנן אמרי' דתלינן לחומר' בפרק שני דביצה גבי כלי שנטמ' בערב יום טוב אין מטבילין אותו בין השמשות כו' וכן ביתר מקומ' אשר נלאתי להאריך וקל וחומר בן בנו של קל וחומר בספק אסור חלב שענשו כרת שאל תכנס בספקו' שטה מעליו דרכיך פרעהו אל תעבור בו ועוד אומר כי זה אין נקר' ספק חלב מאחר שדברים אלו תלוים בחכמה ובקבלה כמו שפסקו המחברים במקום שלא תוכל לשער האסור מחמת חסרון דעת אין נקר' ספק תמצ' זה במרדכי בפרק גיד הנשה אצל החמשה דינין. וכן תמצ' בסמ"ג וכן הוא החלוקים בחלב הנזכרים נפלו מצד חסרון הקבלה מן הקדמונים כי נעשתה תורה כשתי תורות בעונות ואתה בני אשר נתן לך השם יתברך לב לדעת ועיני השכל לראות מנע רגליך מנתיבות ספק אסור חלב ותאסור עליך בכל מקום שנחלקו בו רז"ל וטוב לך. וכן אני הצעיר נוהג שלא לאכול מנקורי הירכים אלא ממנקר תלמיד חכם ההולך לחומר' בכל המקומות הנזכרים. ואתה אחי ראה גם ראה בין בדבר והבן במראה:

(אקע"ו) גדי שצלאו בחלבו אסור לאכל אפי' מראש אזנו לפי שהחלב מפעפע למעל' וכל שכן ממעל' למטה. ופי' ר"ת דבכחוש אין מפעפע ואם מפעפע הוא מעט ובטל בששי'. וא"כ אם הקרום שעל הכסלי' שהוא חלב כחוש נמלח עם בשר יחד אינו מפעפע ואם מפעפע בטל בס' הלכך בין אותה חתיכ' שהקרום עלי' בין אותה חתיכה הנוגעת בה אם יש ס' הכל מותר וי"א שאותה חתיכה שהקרום עליה מותרת ממ"נ אפי' אין בהם ס' לפי שהקרום אינו אוסר אלא משום החלב שעליו מבתוץ ואינו מפעפע. ויש לדון שהחלב שנמלח על החתיכה שאין בה ס' אותה חתיכ' אסור' לגמרי וגבי שאר נחשב הציר כגדי כחוש. עכ"ל שערים מדור"א. וראבי"ה פסק שאם נמלח חלב ובשר יחד שצריך הבשר קליפה במקום שידוע שנגע בחלב וצריך להעמיק בקליפה שהחלב נבלע טפי. ואפי' חלב הרבה במליחה הוי כחלב מועט בצליה דאינו מפעפע כולי האי דמליח' וצליה אינם שוים בכל מקום וכל זה אמר שקבל מאביו רבי יואל ומרבי אליעזר ממיץ וגבי מליח' וצליה אין שייך ששים רק כדי קליפה. אבל בבשול צריך ששי' שהמים מוליכין הטעם בכל. ואם אין ידוע מקומו בצליה או במליח' יקלוף כל הבשר ודלא כרשב"ט שאמר הא דאסר רב הונא דחלב מפעפע מדבר כשאין שם ששים. אבל אם היה שם ששים מותר הכל בין במליחה בין בצליה ומיהו ר' יצחק הלבן סובר חלב במליחה בששים. ואני ראיתי רבותי שסוברים שבטל בששים וכן סובר הרמב"ן ע"כ שערים מדור"א. וכן פסק באור זרוע הלכה למעשה וכן פסק ר"י וכן רבינו ברוך. אבל מהר"ם פסק כי אין די בששים כי החלב מפעפע וכל חתיכה הנוגעת בחלב צריך ששים כנגד החלב ואין כולן מצטרפות לבטל כי החלב מפעפע מחתיכה לחתיכה שאצלה. עיין במרדכי. וגדול בדורו מהר"י מולין ז"ל פסק שחלב במליחה בששים בין להקל בין להחמיר. ופסק עוד הטחול שנצלה בלי נקור צריך ס' כנגד מה שעל הדד שחייבין עליו כרת וצריך נמי כדי נטילה דדילמא אינו מפעפע:

(אקע"ז) נשאל גדול בדורו הרבי ישראל המכונה רבי אסרליי"ן ז"ל על החלב שנתערב בשומן וספק אם יש בשומן ס' לבטלו ואחרי כן הושם מהשומן בקדרה איך ראוי לעשות והשיב כי לפי דעת הרשב"א ורבינו אפרים והרא"ש דאין אומרים חתיכה עצמה נעשית נבלה ואפשר לסוחטו אסור אלא בבשר בחלב ודאי אין אסור השומן אלא לפי חשבון חלב שבו. אבל אנן קיימינן כשיטת התוס' והשערים מדור"א