האגור קיב

עין ורשב"ם כתב ודאי אם נטלו עוף והחזירו אסור דחיישינן שמא החליפו וכן אם אבדו ומצאו אח"כ אסור אם אין בו סימן או טביעות עין אבל אם מצאו במקום שהניחו מותר ורשב"ם כתב דאפי' הניח י' ומצא ט' אסור חיישינן שהעשרה נוטלו ואלו הן אחרים ויש מחלקין שאם הניחו במקו' שהשרצי' והעופות יכולין ליטלו משם ולהביא אחר במקומו חיישינן אבל אם תלאן במסמר לא חיישינן. ומסקנת הרא"ש כדברי שניהם טורים:

(אקס"ז) אמר רב בשר כיון שנתעלם מן העין אסור. הרמב"ם ורב האי גאון פסק כרב ורבינו תם פירש דלית הלכת' כרב הלכך אם הניח חתיכת בשר בבית והלך לשוק וחזר ומצאה במקום שהניחה אין חוששין לחליפת עורב אפי' אינו מכירה אבל אם מצאה במקו' אחר חיישינן עד שיהיה לו בה סימן או יכירנה בטביעת עין וכן שלחה ביד עוב' כוכבי' הדין כן ומעש' בא לידי ועשיתי הלכה למעש' בתרנגול שחוט שנשלח' ביד עוב' כוכבי' בלי שומר והתרתיה כיון שבעל התרנגולת מכירה כדברי ר"ת דפסק דלית הלכת' כרב דאמר בשר כיון שנתעלם מן העין אסור מרדכ"י:

הלכות חלב (אקס"ח) חלב בן פקוע שלא הפריס על גבי קרקע חלבו מותר אבל אם הפריס על גבי קרקע חלבו אסור והרמב"ם אסרו אפילו לא הפריס על גבי קרקע ולא נהיר' טורים:

(אקס"ט) חלב הכסלי' וקרום שעלי' אסור ופי' הרמב"ם שהוא חלב שבעקרי הירכים. ורש"י פירש עצם קטן הוא המונח על עצם הנקר' הנק"א ומחוב' תחת האליה מלמעל' ועליו יש חלב תחת ראש המותין שקורין לונבי"ל:

(אלף קע) חלב שתח' המתנים אסור ופי' רש"י שהוא תחת הכלי' ונרא' בגובה הכסלי'. ואח"כ נבלע תחת בשר אדום ודק ומתפשט תחת אותו בשר בכל הכסל וכל שהבשר חופהו מותר וכשכלה למטה מאותו בשר יוצא ממנו קרום לבן ועב חוץ הדק המתפשט בכל הכסלים שאסור משום חלב. ותחת אותו קרום יש לובן חלב לפי שאותו קרום העב אין חשיב להם חפוי בשר אבל באשכנז נוהגים בו היתר גם בעיני נראה שחפוי בשר גמור היא. ורב אלפס כתב שהוא תחת הבשר בראש הכסלים וקרום מפסיק בין זה החלב ובין שומן שתחתיו העליון אסור והתחתון מותר. טורים:

(אקע"א) ה"ר אליעזר ממיץ אומר השומן שעל יותרת הכבד אסור אף לאחר שנטל הקרום מעליו וכן כ' דיותר' הוא הנקר' אייבל"ש והוא הבשר המחלק וחוצץ בין ריא' לכבד. וכן פירש רש"י בפירוש החומש יותר' אייבל"ש ויש אוכלין השומן המדובק בבשר היותר' שתחת הקרום מטעם חלב שהבשר חופה אותו. ואומר ה"ר אליעזר ממיץ דשבוש הוא בידם שבשר החופה אינו מתיר אלא בכסלים ובכליות שנאמר בהם על למעוטי תוך. אבל ביותרת דלא כתוב על לא שרינן תוך דידיה ואסור. וכן רבינו תם אסר והבי' ראיה. ור"י דחה ראיתו ובערוך פירש יותרת אצבע פוצי"ש והיא חתיכת כבד קטנה נכפלת על הבשר. ובספר התרומ' כתב דצריך לקלוף היותרת מבחוץ הכל לפי שהחלב הגדול המכסה את הקרב שוכב ונוגע שם. אבל היותרת לצד פנים מצד הריאה אין צריך להסיר הקרום שבאותו צד אין שם חלב. מרדכ"י:

(אקע"ב) בקיבה יש שני מיני חלבים אחד עשוי כקשת ואחד עשוי כיתר. רב אלפס התיר שעל היתר ואסר שעל הקשת וכן כתב הרמב"ם. ורש"י אסר שניהם ולזה הסכים הרא"ש טורים. הקרב יש עליו שני מיני חלבי' האחד נקר' חלב המכסה ונקר' חלב הפרישה והוא תותב קרום ונקלף ר"ל שיש חלב הפרישה על הקרום ותחת אותו קרום יש חלב הנדבק בכרס ובאותו חלב חולקי' רבינו יקר ורבינו יואל רבינו יקר אוסר ורבינו יואל מתיר. ונלאתי להאריך בראיותיה' ותמצאם במרדכ"י בחולין פרק גיד הנשה סוף דבר רבי' יקר כתב דבצרפת ולומרדיא"ה וברומ"י ובמלכותנו עונשין עליו כרת ויש מקומות במדינו' ריינו"ס שאוכלין אותו:

(אקע"ג) חוטין שבעוקץ אסורין. עוקץ זנב כדתנן נטל עוקצו הלכך צריך להסיר חוטין שבזנב ובחזה שהן אסורין משום שהם סמוכין ויונקים מחלב הכליות. מרדכ"י:

(אקע"ד) יש גאונים שאמרו ראש המעי' שצריך לגוררו הוא המעי שיוצא בו הרעי' שהוא סוף המעים. טורים:

(אקע"ה) אמר המחבר מפני ששמתי מגמת מחשבתי לחלוקי דיני חלב אשר נחלקו בהן חכמינו ז"ל. מצאתי דבשבעה מקומות בבהמה נפל בהן המחלוקת. האחד בחלב הכסלים לפי פירוש הרמב"ם הוא חלב שבעקרי הירכים. ורש"י פירש הוא עצם קטן על עצם אחר המחובר תחת האליה ועליו יש חלב תחת ראש המותן שקורין לונבי"ל. השני הקרום עב ולבן המתפשט בכל הכסלים ותחת אותו קרום יש לובן חלב ורבו האוסרין ובאשכנז מתירין כמו שכתב בעל הטורים. השלישי לדעת רב אלפס חלב שתחת הכסלים הוא בראש הכסלים וקרום מפסיק בין החלב ההוא ובין השומן שתחתיו. העליון אסור והתחתון מותר. הרביעי החלב המדובק בבשר היותרת שתחת הקרום