האגור יא

שלא נשאר כדי עניבה:

(יז) טלית שאול' עם ציציותי' תוך ל' יום י"א שאין לברך עלי'. והרא"ש כתב שיש לברך עלי' והמבר' יברך והמיקל לא הפסיד ע"כ. והעול' נוהג לברך על טלית שאול'. והמוצ' טלי' של חברו י"א שיכול לברך עלי' דניחא לי' לאינש לקיים מצוה בממוניה ובלבד שיקפלנה וכן עמא דבר. ומהר"ם הי' מקפיד במקופל:

(יח) טומטו' ואנדרוגינוס חייבין מספק והרמב"ם כתב יעטו' בלא ברכ' ור"ת כת' שנשי' יכולו' לבר' אע"פ שהן פטורו' ומכ"ש מי שהו' ספק חיי' ובעל הטורי' כתב יות' טוב שלא לברך:

(יט) ת"ר סדין בציצי' בית שמאי פוטרין וב"ה מחייבין ורש"י פסק כב"ה ובסדר רב עמר' ור"ת פסקו כב"ש ופוטרין אפי' טלי' של פשתן אפי' במינו. כסו' המיוח' ליום אם לבשו בליל' כת' הרמב"ם שפטו' מציצית והרא"ש כתב שחיי' ואינו פטו' רק כסות המיוחד לליל' שפטור אף ביום. וכסות המיוחד ליום וליל' חייב וכ"כ התוספו' במסכ' ברכות פ' היה קורא. והרוקח כתב כסות ליל' אף ביום חיי' וראית' אותו פרט לכסו' ליל' שכסו' יום פטו' אף בלילה והוא סובר כר"ש שפוט' אף הנשי' דהוה מצו' עשה שהזמן גרמ' וכותי' קיימ' לן בפ' במה מדליקין ובמנחו' וכסו' לילה חייב' אף ביום וה"ר אליהו מפרי"ז היה עוש' ציצית לסדין של ד' כנפו':

(כ) בעל הטורי' כתב שמות' להשתמש בציצי' הקשור בטלי' ובשאלתות פסק בפ' שלח לך דאסור בציצי' ובהושענ' ובאתרוג להשתמ' ולמד מדם שמכס' במה ששופך וכת' בעל הטורי' טוב להחמי':

(כא) מותר ללכ' בטלי' עם הציצי' בבי' הקברו' רק שיגבהנו שלא ירא וה"ר יונה כתב כגון אנו שאין עושין ציצי' רק משום מצו' ולא בכל הבגדי' אסור משום לועג לרש דאפשר להסירו:

(כב) פסק בה דיש לברך לעשות ציצי' בשעת העשיה וליתא דקי"ל כר"נ דאמר ציצית חובת גבר' הוא:

(כג) רב בעי טווייה לשמה לציצית. ושמואל לא צריך ורש"י פסק כרבי ור"ת פסק כשמואל ומהר"ם כתב שיש להחמי' לנפץ הצמר של ציצית לשמה. וכן נוהגין בעלי נפש מאשכנז:

(כד) כתב רבינו שמרי' מפי ריב"א הלוי מי שנחסר במועד ציצית אסור ללבשו ומותר לתקנו במועד:

(כה) מהר"ם כתב בתשובתיו שאין לעשות טלאי ע"ג הכנף ולא על המנעל כדאמרינן גבי חליצה. ואין נ"ל כלל. וכן עמא דבר ואולי תלמיד טוע' כתב כן משמו ולא אמרו מעולם. ע"כ ממרדכי קטן:

(כו) כתב רבינו שמשון וז"ל טליתות שעושין באשכנז והם כמין לבוש ויש להם בית הצוא' וחציו מלפניו וחציו מלאחריו אין זה מן המובח'. דלא מקרי אשר תכס' בה ור"י קורא תגר על העושין כן בין בציצית בין בלא ציצית כי רפי' בידיה מרדכי קטן:

(כז) ונשאל מהר"י מולן והשיב דנשי' הלובשת ציצית שטות הוא ומחזי כיוהרא. ואחת הית' בשכונתינו שהיתה לובשת ציצית. (כח) עוד נשאל על טלית קטן שלובשין איך מברכין עליו ואיך יהי' עשוי שיהי' בו עטוף. והשיב כי יש מברכין להתעטף וכן משמע בא"ח ואין לחוש אם אין בו עטוף כי נוסח הברכה כך היא כמו לישב בסכה וכהנה רבות ותואר צורתו של טלית קטן לא ראיתי נוהג לעשות בו לולאות אלא כמנהגנו בבית הצואר. וכן נהגו גדולי ארצנו ולא חשו על ר"י או"ז שכתב שברכ' לבטל' הוי ועל פיו נהגו קצת לעשות חתוכ' מרובעת ברצועות אכן יש לעשות הכתפי' רחבי' מכאן וכאן דלא אתי אויר' דהאי גיסא ודהאי גיס' ומבטל לי':

(כט) וטלית קטן שלובשין על המלבוש וטלית גדול בב"ה. בתחלה נהג מהר"ם שלא להתעטף בטלית קטן עד צאתו מבה"כ ואז הפסי' בדברי' בטלים ולבשו וברך אבל ה"ר משה פרנס כתב למהר"ח שחזר בו מהר"ם ולבשו בתחל' ולא היה מברך עד בואו לבה"כ ונתעטף בגדול ונתכוון להוצי' שניה' עכ"ל וכן בא"ח:

(ל) יש מפרשי' שנשי' פסולו' לעשות ציצית ולית' דמדפסיל אינו יהודי אלמא נשי' כשרות בשם ר"י. ומיהו מצאתי שמהר"ם היה מקפיד בנשי' ובפ' המוכר את הספינה או' שאתתיה דר' חנינא בן דוסא שדיא תכלתא לצדיקים לעתיד לבא:

(לא) וטלית שנקרע חוץ לשלש יתפו' תוך ג' לא יתפור וחכ"א יתפור בסמ"ק משמע דפוסל כר"מ שלא הבי' דברי חכמי'. וכן אני ההדיוט מדקד' מתוך דברי התוספות מרדכי קטן:

(לב) כתב הרשב"א בתשובותיו שהמלבושין שקורין גוניל"א וקוט"א אע"פי שיש להן ד' כנפות מאחר שהם תפורי' ומחוברי' למעלה אין להם דין. ד' כנפות רק טליתות שהם כול' פתוחות יש להם דין ד' כנפות ע"כ:

(לג) עוד כתב הרשב"א שאין לשום צנד"ל תחת הכנף והציצית לפי שהוא מפסיק ע"כ. ולא נהגו כן:

(לד) נשאל מהר"י מולן על היוצא מבה"כ ומסיר טליתו וחוזר ולבשו אם יש לו לברך והשיב דמהר"ם הצריך לחזור ולברך ומהר"ח חלק היכא דנשאר עליו ט"ק שקורין ד' כנפות אז כשחוזר לא יחזור לברך:

הלכות תפילין (לה) הרא"ש הניח תפילין בין אוזר ישראל ובין עוטר ישראל בתפארה כי תפילין נקראין פאר דכתיב פארך חבוש עליך. עכ"ל:

(לו) רב אלפס פסק שאין לברך על שתי התפילין אלא ברכה אחת להניח תפילין וכן רב