האגור קג

על הסכין והשיב דכשר דע"י גלגול הגרגרת נעשה זה. ע"כ:

(אצ"ה) עיקור פירש"י ששחט בסכין פגום ונעקרו הסימנין. וה"ג ור"י כתבו שנעקר ממקומו הסי' נשמט ממקומו ואפי' בעו' אם נשמט סי' א' ושמט השני פסול. טורים:

(אצ"ו) ואם נמצא הסימן השמוט שחוט כתב הרמב"ם אם לא תפש בסימנין כשרה שאי אפשר לשמוטה שתעשה שחיטה ובודאי אחרי השחיטה נשמט ואם תפש בסימנין הרי זו ספק נבלה ולא הזכיר שום בדיקה ויש מפרשים שאפי' תפש בסימנים מותר ע"י בדיקה שיבדוק אם נעשה קוד' שחיטה אם לאו. כיצד יביא בהמה אחרת וישחוט הסי' ואח"כ יעקרנו ממקומו אם שתי מקו' השחיטה שוות כשרה שכשם שזו נשחטה קוד' גם הראשונה נשחטה קוד' ואם השניה מאודמת יותר פסולה שזהו סימן שהראשונ' נשמטת קוד' שחיטה ואאז"ל כתב דלא מהני בדיק' אלא כשלא תפס אבל תפס לא מהני בדיקה ופסולה. טורי'. והלכ' שפוסלין הכל מאחר שאנו תופסי' בסימני':

(אצ"ז) השוחט בשני' או בשלשה מקומות כשרה. פי' רש"י במקו' אחד בקנה רוב הסימן. ובמקו' אחר בקנה מיעוט הסימן ובשאלתות מפרש כגון שכל אותן המקומות בטבעת אחת וכיוצא בהן בושט ששחט בהקיפו של סימן כאן מעט וכאן מעט וכשתצטרף החתכים תמצא בהן רוב. וכן מפורש בכתב רבי אלדד הדני עכ"ל ספר המצות ועוד פירש בשאלתות שאפי' חתך מעט בקנה למעלה לצד העור וחזר וחתך מעט לצד אחר זה שלא כנגד זה כשרה דמצטרפין עכ"ל:

(אצ"ח) ניקבה הריאה אחר שחיטת הקנה קוד' ששחט הושט או נקבו המעים אחר שחיטת הושט קוד' שנשחט הקנה יש מכשירין ואין דעת אאז"ל כן כתב בה"ג השוחט יכסה ואח"כ יברך אע"ג דבכל המצות מברך עלייהו עובר לעשייתן הני מילי בתחילת המצוה אבל זו סיום מצוה היא. ובאמצע מצוה אין ראוי לברך הילכך מברך על השחיטה קוד' התחלת המצוה. ועל הכסוי אחר גמר המצוה. וכתב אדוני אבי ז"ל ולא נהגו כן טורים:

(אצ"ט) השוחט בהמות או חיות או עופו' וסח בינתי' בדבר שאינו מענין השחיט' כתב בספר התרומה שספק הוא אם צריך לחזור ולברך על השחיט' כמו מי שסח בין תפילין או שמא כמו מי שסח באמצע אכילתו שאין צריך לחזור לברך המוציא ומאחר שספק הוא אסור להסיח בנתיים ובה"ג פסק שאם סח בין עוף לעוף מכסה אותו ששחט ואח"כ יברך וישחוט האחר ואין לנטות מקבלתם כל זמן שאין ראיה ברורה לסתור דבריהם ספר המצות. וראבי"ה מצא בתשובות הגאונים שצריך לברך על כל שחיטה ושחיטה שמא שכח וידבר בינתים דבר שאינו מענין השחיט'. ואין טעם זה נראה לי דאטו משום שמא ישכח יברך ברכה שאינה צריכה. וכן כתב רבינו שמואל בן חפני ור' קלונימוס מרומ"י לברך על כל שחיטה ושחיטה. וכתב באור זרוע נראה לי לקיים דברים בשני מינים כגון חיה ועוף שאז צריך לברך על כל שחיטה ושחיטה. מיהו נראה בעיני לפי האמת דאפי' בהמה וחיה עוף ברכה אחת לכולן הואיל וברכותיהן שוות מרדכי. וכן המנהג עוד מצא ראבי"ה בתשובות הגאוני' מי ששחט והזיד ולא ברך על כסוי הדם אסור לו לאכול ממנו אבל לאחרים מותר והוא חייב מלקות מרדכי. פירש רבינו חננאל שור הבר שקורין בופיל"ו רבותינו הגאונים נמנו עליו שמכסין את דמו. ולא אפשיטא אי חיה היא אי בהמה וחלבו אסור מספק וכן הלכה. מרדכ"י. אני המחוקק מצאתי בשם המחבר וז"ל. אמת הוא כי הערוך פירש כן בערך שור. אבל רבינו ישעיה האחרון כתב שהבופל"ו הוא מריא בלשון הקדש. ולפי פירושו אין לספקו בחיה. וכן מנהג שאין לכסות דם שחיטתו:

(אלף ק) כוי שהוא ספק חיה וכלאי' הבא מבהמה וחיה צריך לכסות דמו. אבל אין לברך עליהן מפני שהוא ספק. ובעל העטור כתב דמברכין עליהן ולא נהירא להרא"ש. כתב בעל העטור צריך להזמין העפר למטה לשם כסוי ואאז"ל כתב שאין צריך שיתננו לשם כסוי וכן המנהג:

הלכות טריפות (אק"א) נפחתה הגלגולת ונחסר ממנה כסלע כתב רש"י שהוא טרפה. וכן כתב הרמב"ם שאם חסר כסלע טרפה ואם נקבה נקבים שיש בהם חסרון אם יש בכולן כסלע טרפה. ולפי זה צריך לומר מתניתין דקתני ואלו כשרות וקא חשיב נפתחה הגלגולת מיירי כשאין בו כסלע ובעל העטור כתב שהיא כשרה. וכן יראה מדברי אדוני אבי ז"ל שהביא משנת ואלו כשרות גלגולת שנחבסה כפשוטה ולא חלק:

(אק"ב) המוח יש לו שני קרומין זה על זה ואם נקב זה בלא זה בהא איכא פלוגתא ורבינו תם אוסר בנקב העליון לבד ומתיר בנקב התחתון לבד ורב אלפס אוסר בנקב התחתון ומתיר בעליון. ורבינו אליעזר כתב שמותר עד שינקבו שניהם. וכן יראה מדברי הרמב"ם וכן מסקנת אדוני אבי ז"ל טורים:

(אק"ג) נפסקה חוט השדרה כנגד עובי הפיצול של פרשה שלישית פי' הרשב"א יראה