האגור קב

לי שלא חתכתי רק מן העור אין סומכין עליו כיון שיצא דם ואף על גב דקנה סמוך לעור הוא ובקנה אין לחוש למעוט קמא. מ"מ לפעמים גם הושט סמוך לעור ע"י אחיזת סימנין שתופש בהן כשבא לשחוט ואם בא לשאול אחר שיגביה סכינו כיצד יעשה אומרי' לו שחוט את רוב הקנה ואחר השחיטה יהפוך הושט ויבדקהו דושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפני' ואם אין בקי בבדיק' לא יגמו' שחיטתו כלל אלא ימכרנ' לעוב' כוכבי' רק שימית העוב' כוכבי' העוף בפניו מרדכי וכ"כ הר"ר פרץ בהגהת סמ"ק:

(אפ"ח) שהה במעוט סימנין בין בתחלה בין בסוף אסור והר"מ פי' במעוט קמא דוקא אבל אם שחט רוב אחד בעוף ורוב שנים בבהמה אפי' שהה הרבה כשרה ולכן כתב שבעוף אין שייך שהייה בקנה שאם שחט רובו ושהה כבר נגמרה השחיטה וכשרה ואם שחט מיעוטו חוזר ושוחטו כל זמן שירצה וא"א כתב ובאשכנז ובצרפת נוהגין להחמיר כרש"י טורים לפי דעת ה"ג היכא דשהה במיעוט סימנין אפי' במיעוט בתרא עבדינן לחומרא וכן בשאר הלכות ולפי דעת ספר המצות כשר ובאשכנז נוהגין כמו ה"ג וטורפין הכל בין בקנה בין בושט בין בתחלה בין בסוף:

(אפ"ט) לפי ר' אושעי' הלוי אסור לשחוט בסכין רעה בבהמה פי' מאחר ששחט רוב סימן הראשון שהה במעוט סימן הראשון קודם שיתחיל לשחוט השני כדי שיעור שהייה ונשארה בעיא זו בתיקו. אם שוחט באמצע הסכין אין לחוש אם ראשו מתכסה בעור כיון שהסכין במקו' ששוחט בו כנגד הסימנים אינו מכוסה. וכ"כ בספר המצות. והר"א ממיץ היה מחמיר גם בזה. טורים (אלף צ) החליד במעוט סימנין מיבעיא ולא איפשיטא ליה ולחומרא. וגם בזה פירש"י במיעוט בתרא דלאחר ששחט רוב הסימן החליד תחת המיעוט ושחטו ממטה למעל' ואח"כ גמר השחיט' כדרכה וכן אם שחט רוב אחד בבהמה והחליד הסכין תחת מיעוט הנשאר ושחט סימן שני אבל במיעוט בתרא כשר. ואאז"ל כתב כרש"י טורים. החליד במיעוט סימנין מהו. רש"י ור"ת ורבינו אושעיא הלוי פי' מה שפירש ולפי שלא נתברר דבר זה ונחלקו בו הקדמונים בפי' בעיא זו יש לאסור כל שהייה וכל חלדה במעוט קמא ובתרא בקנה ובושט וגם יש להזהר בסכין רעה שלא לשהות ולהאריך במיעוט בתרא מרדכי:

(אצ"א) בתוספ' תניא היה שוחט וחתך הראש בבת אחת אם נתכוון שחיטתו פסולה ואם לאו כשרה. ואמר רבינו מאיר שמעשה היה ודקדק ראבי"ה ואסר על פי רש"י ולא נראה למהר"ם מרדכי ובאשכנז נוהגין להטריף אם שחט רוב המפרקת אפי' בהולכה והובאה ויש להחמיר כשתי לשונות דגיסטרא דלשון אחד פירוש רש"י גיסי תרי אפילו על ידי הולכה והובאה. אבל רוב הפוסקי' מתירים:

(אצ"ב) הגרמה כיצד כגון ששחט שלא במקו' שחיטה וכבר כתיבנא לעיל דבמקום שחיטה בקנה משפוי כובע ולמטה ואם שחט למעלה ממקום שחיטה או שהתחיל לשחוט במקו' שחיטה ושחט מיעוט והטה הסכין חוץ למקום שחיטה וגמר שם שחיטתו פסולה אבל אם שחט הרוב במקומה והטה כלפי מעלה וגמר שם כשרה אפי' למי שפוסל שהייה וחלדה במעוט בתרא ודוקא ששחט רוב חלל הקנה אבל ברוב הטבעת לא סגי לפי שאינן מקיפות כל הקנה ואע"פ ששחט רובא עדיין לא שחט רוב הקנה חוץ מטבעת העליונ' שהיא מקפת כל הקנה ורש"י פוסל גם בזה שכתב בין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש בין הגרים שליש ושחט שליש ואפי' שחט ב' שלישים והגרים שליש הכל פסול ואאז"ל לא פסק כמותו במה שפוסל כששחט ב' שלישים והגרים שליש ובענין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש או אפכא אוסרי' הכל ואפי' הגרים שליש ושחט ב' שלישי' והרמב"ם הכשיר הכל חוץ מהגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש אבל שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש או הגרים שליש ושחט ב' שלישים כשרה ולזה היה נוטה דעת אאז"ל וכל זה דוקא בקנה אבל בושט אפי' אם שחט בו כל שהוא חוץ למקום שחיטה קודם לגמר הכשר שחיטה פסולה אע"פ שגמר כל השחיט' במקומ' לפי שנקיבתו במשהו בשחיטות אשכנזיות כתו' שנוהגי' להטריף הגרמה אם לא שייר כמלא חוט בטבעת הגדול' לצד הראש על פני כולה כרבנן דרבי יוסי בר' יהודה וכן ראיתי נוהג מורי אבי מהר"ר יהודא לנדא ז"ל וזה לשון המרדכ"י ובהלכות שחיטה שסדר ר' יחיאל ז"ל ראיתי שכתב ראוי לשחוט שיתרחק מטבעת הגדולה ולשחוט למטה דקיי"ל כל הצואר כשר לשחיטה כדי להסתלק מן הספק עכ"ל ר' ברוך. מרדכי:

(אצ''ג) ומקום שחיטה בושט שיניח לצד הראש כדי תפיסת יד ועיין בהלכות גדולות כמו שיאחז בשתי אצבעותיו ורבינו שלמה פירש ארבע. ופירש הר"ר יצחק בר' מאיר ארבע אצבעות בשוורים גדולי' מכאן ואילך כל א' לפי קטנו ספר המצוה. ובקנה למטה עד בין אגפים. יש להסתפק אם למטה ממקום חבורין לגוף קאמר או למטה במקו' ששוכבת על העוף דהיינו למטה בסו' עצם על כנף המחובר לגוף מרדכי:

(אצ"ד) נשאל מהר"ר יעקב מולן גדול הדור על אחד ששחט עוף כדרכו בהכשר ואמר גמר שחיטה מצא טבעת מהגרגר' שלם