האגור י

שיוכל להתעטף דוגמת העטיפת ישמעאלים ובעל העטור כתב שא"צ רק כדי לכסות קומת הראש:

(ו) אמר מהר''ם בשם ר' שמשון כי הלובש טלית שיש בו בית צואר שיש לברך להתלבש בציצית ולא על לבישת ציצית דומיא להתעטף מרדכי קטן:

(ז) ואם מלובש בטלית ופשטה והלך לצרכיו ואח"כ חזר ולבשה דעת ב"ה שלא יברך פעם שני'. ובתשובת הרשב"א בסי' תי"ז מי שלובש אפי' מאה בגדים בציצית זה אחר זה ואין בדעתו בתחלה על כול' צריך לברך על כל א' וא':

(ח) הרמב"ם ורש"י כתבו שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית. ור"י בר' שמואל כתב שא"צ. כתב בסמ"ק שלא לעשות ציצית של פשתן בטלית של משי הגאונים ור"ת אסרו לעשות ציצית של פשתן בטלית של פשתן וכ"כ בתשובת הגאונים בשם רב פלטוי גאון וז"ל ומאן דרמי חוטי דכיתנ' ומברך עלייה עובר משום לא תשא וחייב מלקות ע"כ ורב אלפס והרא"ש ורש"י מתירין כתב ה"ר ישעיה הראשון בתשובה הירא שמים לא יעשה טלית רק מצמר להוציא נפשיה מפלוגת':

(ט) נשאל גדול הדור מהרר"י מולן על טלי' של משי מאי זה מין נוהגין לעשות הציצית וטלית שהשתי פשתן והערב צמר גפן מה דינו והשיב כי רבים נוהגים להטיל ציצית של צמר בטלית של משי דצמר ופשתים פוטרים בין במינו בין שלא במינו וכן הורה רבו ז"ל. אבל לדעת הר"מ מרוטנבורק צריך ששניהם יהיו ביחד צמר ופשתים ואז פוטרים בין במינו בין שלא במינו ולדעתו צריך ציצית של משי בטלי' של משי וטלית שהשתי פשתן והערב צמר גפן ר"י אור זרוע השיב שיעשה ציצית של פשתן אבל לדברי ר"מ דלעיל לא נפיק ביה גם מאחר שר"ת החמיר שלא לעשות כלל טלית של פשתן והיה ברכה לבטל' ראוי להחמיר ובספרד ואגפיה נוהגין בטלית של פשתן. אבל באשכנז נוהגין בטלית של צמר ואוסרין סדין בציצית אפילו במינו וצא ולמד ממנהג אשכנזים שנהגו איסור גמור לעשות טלית מבגד שקורין בוקש"נו כי הוא מעורב פשתן וצמר גפן ולכן הירא שמים יוצא נפשו מפלוגת' ולא יעשה טלית אלא מצמר ע"כ:

(י) כל המגרר ציציותיו עליו הכתוב אומר וטאטאתים במטאטי השמד הגה"ה מרדכי קטן יש לעשות ב' קשרים בכל קשר מה' קשרים שהוא קשר של קיימ' ור"א בר יואל הלוי כתב שבלולב וציצית די בקשר אחד ע"כ הגה"ה במרדכי קטן:

(יא) בגד בעל' ד' כנפי' שנכפל כ' הרמב"ם שצריך לתפור כולו מכל הרוחות והרא"ש כ' שא"צ לתפור הכפילה לשון הטורים וסדינין שיש להם ד' כנפות רבי' אליהו מפאר"יז היה עושה להם ציצית רוקח קבלתי ממורי רבי' אליעזר ממי"ץ דלא קי"ל כברייתא בפ' התכלת דמחייבת בעלת ה' אלא כבריית' דפ"ב דזבחים ד' כנפות ולא בעלת ה' ולא ג' והכי משמע בפ' הקומץ רבה רוקח ושאר הפוסקים מחייבים בעלת ה':

(יב) הטיל ציצית על ציצית כתב הרמב"ם אם נתכוין לבטל הראשונים כשר ואם נתכוין להוסיף פסול והרא"ש לא חלק:

(יג) כתב בעל העטור שיכול להוסיף על החוטין שאין שיעור לחוטין מלמעל' ור"י כתב עד ח' כפולים שהם י"ו יכול להוסיף ותו לא ול"נ דדעת בעל העטור לגבי ר"י ב"ר שמואל אינה משנה. ובתשובת הרב ישעיה הראשון הביא מן הספרי דחוטין של ציצית צריכין שיהיו שזורין ויליף תכלת תכלת מגז"ש מה להלן שזורין אף כאן שזורין וכן המנהג:

(יד) כתב הרמב"ם מנהגנו לעשות חוליות והרא"ש לא הי' מדקדק וב"ה כתב שהאידנ' אין לדקדק אפי' בכריכה אפי' אם כרך רובא או לא כרך אלא חוליא אחת כשרה אבל עיקר מצותה לכרוך ע"כ והעולם נהגו לכרוך שליש ולא לעשות חוליות:

(טו) בענין פסיקת הציצית אם נפסקו החוטין כולם ונשתיירו בהן כדי עניבה שיכול לענבם כולם יחד כשר. וזהו לפרש"י שצריך כדי עניבה מן הענף. ולדעת ר"י בר שמואל אפי' לא נשאר מן הגדיל אלא כדי עניב' כשר ואפי' נחתך כל הענף וכן הדעת הרא"ש וי"א אפי' לא נפסקו אלא ג' חוטין פסול כי שמא נפס' הרוב וכן בסמ"ג אפי' אם נשאר בהם כדי עניב' וכן בסמ"ק ובמ"ק א"ר פפא אגרדום לבן וקאי אתכלת אגרדו' תכלת וקאי אלבן כשר משמע דשא' חוטין שלמין אפי' לא נפסקו אלא שישאר כל הד' חוטין שלמין והני שנפסקו ישאר מהן כדי עניב' אמנ' שמא אינם אות' שנכפלו וא"כ יש לפסול עד שיתברר שיש ד' חוטין שלמין כי שמא נפסקו האחרי' ולא נשאר כ"א חוט א' שלם הלכך יש לפסול אפי' בחוטין מגורדמין וכן עשה ר"ת מעש' וריב"ש אומר דאפי' כלם מגורדמין כשרי' בכדי עניב' ובסמ"ק פסק כר"ת וכן עמא דבר וכמה שיעו' מגורדמין אמר שמואל כדי עניב' י"מ דאף בגדיל מכשירין כדי עניבה. וי"מ דוקא בכנף כדי שיהי' בסוף גדיל ופתיל ורבינו שמשון כתב וז"ל מתוך פרש''י משמ' דלא מכשירינן גרדומי ציצית אלא בענף אבל לא בגדיל. ועת' הנה לא נתתי אל לבי שרש"י פי' כך. וא"כ לפי זה יש להזהר היכא שנפסק במקום הגדיל. ואין כח בידי עד שיבא מורי צדק:

(טז) ומיהו בסמ"ג משמע אף מן הגדיל ובסמ"ק משמע דוק' אף מן הענ' בעינן כדי עניב' ושיעור עניב' כדי לענו' ד' חוטין לפיר"ת וח' חוטין לפירש"י עכ"ל מרדכי קטן ואני המחב' או' כי מנהג פשו' בכל אשכנז לפסול הציצי' כשנפס' אפי' חוט א' סמו' לגדיל