גור אריה על ויקרא ז:ה

אשם הוא כו'. פירוש, דלא צריך למכתב "אשם הוא", דבהדיא כתיב קרא (פסוקים א, ב) דהוא אשם. קרא "כי קדש קדשים הוא" דלעיל (פסוק א) , ו"אשם הוא" דכאן, שהמדרש קרוב לפשוטו, הביא רש"י המדרש , אבל יתורא ד"הוא" דגבי "כל זכר בבני אהרן יאכל אותה קדש קדשים הוא" (ר' פסוק ו), דאינו קרוב המדרש לפשוטו, פירש רש"י (שם) 'בתורת כהנים נדרש'. וכך יש בתורת כהנים; "כי קדש קדשים" לרבות זבחי שלמי צבור שאינם נאכלים רק לזכרי כהונה , "הוא" למעט תודה ואיל נזיר , עד כאן. וכל זה אינו קרוב לפשוטו לאוקמי קרא למילתא אחריתי , ומכל מקום הפסוק מיותר , וקאמר (רש"י) 'בתורת כהנים הוא נדרש':