גור אריה על ויקרא ז:יט

והבשר של קדש שלמים. לא בכל בשר איירי – אפילו בחולין, אלא דוקא בקדשים:

והבשר לרבות. פירוש "והבשר" השני, דהוי למכתב 'כל טהור יאכל בשר', מאי "והבשר", אלא לרבות שלא תאמר אבר שיצא מקצתו דינה כנטמא מקצתו, שאם נטמא מקצתו נטמא כולו, הכי נמי אם יצא מקצתו כאילו יצא כולו:

יכול לא יאכלו שלמים אלא הבעלים וכו'. ואם תאמר , ואם שלמים אינם נאכלים אלא לבעלים, למה הוצרך למכתב בפסח דאינו נאכל אלא למנויו (שמות יב, ד), הרי אפילו שלמים אינם נאכלים אלא לבעלים , יש לומר, כגון שזיכה לו אחר פסח , דבהאי גוונא נקרא "זבחיך" (דברים יב, כז) , כיון שזיכה לו יאכל בפסח, לכך כתב (שמות יב, ד) "תכוסו", דלא סגי בזה: