גור אריה על ויקרא ד:ג

העלם דבר עם שגגת מעשה. פירוש, כמו שאין הציבור מביאים פר העלם דבר – אלא אם כן הסנהדרין שגגו בהוראה והצבור עשו על פיהם , הכי נמי אין הכהן המשיח מביא קרבן אלא אם כן טעה הוא בהוראה, ועשה הכהן מעשה על שגגתו . ובין הציבור ובין הכהן המשיח אינו מביא קרבן אלא אם כן היה הטעות בהוראה ששגגתו קרבן וזדונו כרת (הוריות ח.) :

הא כיצד זה פר בן שלש. והא דקאמר 'אפילו זקן', אינו רוצה לומר זקן לגמרי, דכבר מיעטנהו לזקן מדכתיב (לעיל א, י) "מן הצאן" (רש"י שם), אלא זקן דהכא שהוא יותר משלש שנים – ואינו זקן להיות נפסל משום זקנתו, דאין זקן פסול להקרבה אלא אם כן כחוש מפני זקנתו: