גור אריה על ויקרא ד:כב

לשון אשרי וכו'. מדשני קרא בלישנא, ולא כתב 'אם נשיא יחטא', כמו שנכתב בכל מקום "אם הכהן המשיח יחטא" (פסוק ג) . ואם תאמר, מאי שנא בנשיא דכתב, הוא הדין אחר – אשריו מי שנתן לב על שגגתו, כל שכן על זדונותיו, ואין זה קשיא, דאין לומר 'אשרי לו' בשביל שחטא , אבל 'אשרי הדור' – שהם לא חטאו, ויש להם נשיא, [ש]אם הוא חוטא – מתחרט על שגגתו. ועוד יש לומר, דדוקא הכא קאמר 'אשרי הדור', לפי שהוא מתחרט על שגגתו – מוכח שהוא אינו מתבייש לומר 'חטאתי', ואינו אומר גדול אני וחשוב אני איך אומר 'חטאתי', וכיון שהוא עניו ושפל ברך – אשרי הדור שיש להם נשיא שאינו מתנשא ואינו מתגאה, ובשביל כך מלכותו תעמוד . שדרך המלכים להיות מתגאים ומתנשאים, ולפיכך הזהירה התורה אצלו (דברים יז, כ) "לבלתי רום לבבו מאחיו":