גור אריה על ויקרא ג:ח

ואינו נותן באצבעו וכו'. רוצה לומר, דאין לפרש "וזרקו" – זריקה באצבעו, דלא כתיב "אצבעו" אלא בחטאת , שמע מינה שאין נתינה באצבעו אלא בחטאת . ומה שלא פירש זה למעלה (פסוק ב) גבי שלמים של בקר , היינו מפני שלעיל אין כל כך ראיה, דשמא הזריקה באצבע, אף על גב דלא כתב 'אצבע' – שמא באצבעו הוא, וילפינן סתום מן המפורש (יומא נט.) הנכתב בחטאת, לכך המתין עד סוף כל הקרבנות , ורוצה לומר כיון שלא לשתמיט אצל שום קרבן לכתוב "באצבעו", רק בחטאת לבד כתב "באצבעו", שמע מינה שלא היה נותן באצבעו כי אם גבי חטאת בלבד . והיה ראוי לכתוב זה גבי עז (פסוק יג) שהוא האחרון , רק שכבר פירש למעלה (רש"י פסוק ז) שכבש ועז הוא אחד , וכמו שכתב גבי עז גם כן , ואין חילוק בפרשיות שלהם: