גור אריה על ויקרא כז:ל

במעשר שני הכתוב מדבר. אבל לא במעשר ראשון , דהא מעשר ראשון חולין גמורים הם, כדכתיב בפרשת קרח (במדבר יח, כז) "ונחשב לכם תרומתכם כתבואת גורן וכתבואת יקב" , וכאן כתיב "קדש לה'", אלמא דהוא קודש, אלא במעשר שני מדבר הכתוב, שנקרא "קודש" בכל מקום :

מזרע הארץ דגן מפרי העץ תירש ויצהר. סובר כי אין מעשר מן התורה רק בדגן תירוש ויצהר , וכן מוכח בפרק קמא דראש השנה . והרא"ם פירש דלאו דוקא דגן תירוש ויצהר, הוא הדין כל כיוצא בו . ואין דבריו נכונים, כדמוכח בפרק קמא דראש השנה בגמרא (יב.) 'ולירקות' . וראיות הביאו התוספות (שם ד"ה תנא) שאין מעשר מן התורה אלא בדגן ותירוש :

לה' הוא קנאו כו'. דאין לפרש כמשמעו , דהא מעשר שני נאכל בירושלים כדכתיב בפרשת ראה (דברים יד, כג), אם כן לאדם הוא, אלא 'הוא קנאו כו":