גור אריה על ויקרא כו:יז

פנאי. שכל פנים הוא לטובה, כמו "ישא ה' פנים אליך" (במדבר ו, כו) , וכאן צריך לפרש פנאי שלי:

שיהא המות הורג אתכם כו'. מדכתיב "ונגפתם לפני אויביכם", ולא אמר 'ונפלתם לפני אויביכם', אלא לשון מגיפה הוא . ומפני שקשה מה ענין אלו ב' דברים – האויב והמגיפה – ביחד, ולפיכך פירש שיהיה הדבר הורג אתכם בפנים במקום שלא יוכל לבא האויב, והאויב כבר מבחוץ:

שאיני מעמיד שונאים אלא מכם. דאם לא כן, 'ורדו אויביכם בכם' מבעיא ליה , ומדכתיב "ורדו בכם שונאיכם", רוצה לומר שהשונאים יהיו מכם:

ונסתם מפני אימה. דהא אין רודף, כדכתיב "ואין רודף":

מבלי כח. פירוש, שלא ירצו לרדוף אחריכם, מפני שאין [בכם] כח, ואינם צריכים לרדוף אחריכם , דאם לא כן "ואין רודף" ברכה היא: