גור אריה על ויקרא כה:לה

אל תניחהו שירד. דאם לא כן, "והחזקת" למה לי , אלא לשון"והחזקת" שיחזיק אותו שלא יפול :

אף אם הוא גר או תושב. פירוש, דקרא התחיל "כי ימוך אחיך", ואחר כך כתב "גר ותושב וחי עמך" , ולפיכך פירש אף אם הוא גר ותושב וחי עמך, ו"גר ותושב" מילתא בפני עצמו . ומה שפירש כאן "גר ותושב" 'גר או תושב', ולא פירש 'גר והוא תושב' כדלקמן (רש"י פסוק מז) "וכי תשיג יד גר ותושב", דהתם כתב "גר ותושב" לדרשה 'מי גרם שיעשיר – דבוקו עמך' (רש"י שם) , אבל כאן כפשוטו גר או תושב, דאם כן לכתוב 'גר תושב' . ואין להקשות, דלמה כתב "וכי ימוך אחיך" , וכי גרע אחיך וגר צדק מתושב שמצווה להחיותו, ויש לומר, דקרא אתא לחלק ביניהם, דישראל וגר צדק קאי עליהם "אל תקח מאתו נשך ותרבית" (פסוק לו), אבל על תשוב לא הוזהר שלא יקח מאתו נשך ותרבית (ב"מ עא.), ולפיכך הוצרך לכתוב "כי ימוך אחיך" משום "אל תקח מאתו נשך ותרבית" :